כמעט כל הליגות המקצועניות בישראל כבר חזרו, כולל הלאומית בכדורגל ובכדורסל, ליגת העל בכדורסל לנשים והליגות לגברים ולנשים בכדוריד ובכדורעף. רק ליגה אחת עוד לא עשתה זאת - ליגת העל בכדורסל לגברים.
אמנם כבר נקבע תאריך יעד לחידושה, 18.4, אבל חייבים להגיד שרב הנסתר על הגלוי, כי בשונה משאר הליגות היא תשוחק רק בשני אולמות, בנתניה ובחדרה. בכדורגל, למשל, משחקים בכל רחבי הארץ. הפועל פתח תקווה הגיעה בשבת לבאר שבע, מכבי תל אביב ביום ראשון לסמי עופר, ועירוני טבריה כמעט הדהימה את בית"ר ירושלים בטדי.
כבר היום ברור שאין ליגה שתושפע יותר מהמלחמה מאשר ליגת העל בכדורסל, וזה לא רק הקהל שחסר בכל המשחקים, אלא בעיקר מצב הסגלים. כרגע השאלה המרכזית היא מי מהקבוצות תצליח להחזיר יותר זרים ומתאזרחים. מדי קיץ יש תחרות בין מנהלים טובים יותר וטובים פחות. הפעם יש גם הרבה עניין של מזל.
אחת הדוגמאות הבולטות היא בני הרצליה, שהגיעה העונה עד לגמר הגביע ונאבקת בליגה עם הפועל העמק על המקום השלישי. הקבוצה מהשרון כבר איבדה את שני העוגנים שלה, דווקא שחקנים שמכירים היטב את ישראל.
הראשון הוא מקס היידגר, אולי הישראלי הטוב בליגה, בטח מחוץ לשלוש הגדולות. השני הוא צ'ינאנו אונוואקו, שמוביל את הליגה במדד היעילות. לעומת הרצליה, העמק מתפארת בחזרת מרבית כוכביה, ולפי השמועה לפחות זה עלה לה לא מעט כסף, מעבר לחוזים המקוריים.
הכדורסל חזק מהכל
בניגוד לימי הקורונה, אז ליגת העל הייתה סמל ומופת לחזרה נכונה ויעילה, הפעם הסיפור הוכרע על חודו של קול נגד "בועה" באירופה. זה נפל מסיבות כלכליות בסופו של דבר, כי מנהלת הליגה, מעבר ליכולותיה הארגוניות, היא לפני ואחרי הכל ה"בנק" של הקבוצות, בעיקר הקטנות - וזו לא מילת גנאי, להפך. המנהלת מחלקת סכומי עתק לקבוצות ומחזיקה אותן מעל המים, אבל חלקן הבינו שאין כיסוי מובטח להוצאה האדירה של המשחקים בחו"ל.
מעבר לכך, לארגן מחנה אימונים ומשחקים ל-14 קבוצות זה מבצע לוגיסטי מטורף, אחריות ביטחונית בלתי הגיונית בימים אלו, בטח עם הצוות המצומצם (והמוכשר) שעובד במנהלת. בכל מקרה, במנהלת החליטו שמשחקים, ויהי מה. ראשיה לא רצו, ובצדק, להגיע למצב ששנה שנייה ברציפות אין אלופה.
לצד הזכייה בתואר, שזו יוקרה אדירה ובונוסים כספיים, ייקבעו גם היורדות. כולם מבינים שלרדת ליגה זה סיפור לא פשוט, ומורגש שקבוצות התחתית פעילות בשוק טיסות החילוץ לא פחות ואולי יותר מאלו שהבטיחו עוד עונה בליגת העל.
אז הליגה תחזור, ואף אחד לא באמת יודע איך היא תיראה, אבל השאלה היותר משמעותית היא עד כמה המלחמה הזו תשפיע על עתיד הכדורסל כאן. למרות שכיום ידוע וברור כי הבעיה העיקרית הם הזרים שלא מסכימים לשחק פה, אף אחד לא מדבר על אפשרות הקטנה דרסטית של מספר הזרים בעתיד. זאת למרות שכולם מבינים שזו לא המלחמה האחרונה, והכיוון הוא דווקא הגדלת מספר הזרים לאורך העונה.
מעניין יהיה לראות אם המלחמה הזו תשפיע על העונות הבאות ברמת הזרים ומחירם. ההיסטוריה הוכיחה שהחיים והכדורסל חזקים מהכל. זו לא המלחמה הראשונה - נכון שהיא שונה, קשה וארוכה, אבל גם ודווקא אחרי 7 באוקטובר הליגה הגיעה לשיאים חדשים עם צמיחתן של הפועל תל אביב, הפועל ירושלים, הפועל העמק ועוד קבוצות שעברו לבעלות פרטית עם תקציבים הולכים וגדלים. אולי גם נזכה לרנסנס בהפועל חיפה.
״זה קיים ומתסכל״
רועי דבורה, מנכ"ל הפועל חולון, הוא אחד המנוסים בענף, אבל להשיג אותו לשיחה של עשר דקות בימים אלו זו משימה לא פשוטה. "זה אתגר חדש שכמותו לא היכרנו", הוא אומר ומוסיף: "יש פה אלמנט של מזל, בלי ספק. יש לנו שניים שחוזרים, דארין גרין ואדאמה סאנוגו, אבל רק כשאראה אותם נוחתים אהיה בטוח. זו סיטואציה מוזרה - יש לכולנו שחקנים חתומים, אבל אתה לא יודע אם לבנות עליהם או לא, ואין לנו באמת שליטה על זה, על איך המלחמה נתפסת, על ההשפעה של המשפחות שלהם.
"תכלס, מי שעוד לא פה - אתה לא יודע אם יגיע או לא. ברור שהמזל ישפיע על החלק האחרון של העונה. יש פה הליך של קבלת החלטות שונה מתמיד. יש מי שאומר: אולי ננחית כמה שחקנים ונפתיע קבוצות שלא הצליחו להביא, או שאולי נחכה שהדבר יירגע עם הפסקת אש. אלו שיקולים הזויים שהם לא כדורסל, אבל זה קיים ומתסכל".
מי שתמיד נמצאים
בין הקבוצות לשחקנים, בין הפטיש לסדן, הם סוכני השחקנים, שגם עבורם מדובר בפרנסה. רוני לופו, מהוותיקים בשוק ונציגו בישראל של סוכן העל מישקו רזנאטוביץ', מעלה נקודה חשובה: "כשאני מדבר עם הסוכנים, הם אומרים דבר כזה: המנהלת והקבוצות, שדאגו להבריח את השחקנים הזרים מישראל ב-1.3, הם אלו שמבקשים מהם כעת לחזור, מנרמלים מצב לא נורמלי. ועכשיו, כשהמצב אפילו קשה יותר, מבקשים מהם לחזור. זה אבסורד, זה הזוי".
לגבי האפשרות להביא כעת זרים לופו אומר: "כל עוד נורים טילים מאיראן לכל רחבי המדינה זה בכלל לא לגיטימי מבחינתם לבקש משחקנים שלהם להגיע לישראל. הם גם רואים שערי המרכז מטווחות חזק בשבוע האחרון. מבחינתי כסוכן זה הזוי לבקש משחקנים להגיע לכאן. יש קבוצות שמציעות הרבה מאוד כסף, סכומי עתק, כדי לנסות להחזיר שחקנים לישראל, ומי שמגיעים לפה הם שחקני דרג שלישי ורביעי. לדעתי יותר מ-90% מהשחקנים לא יחזרו".
יום אחד המלחמה הזו תסתיים, ואז תעלה השאלה האם ימשיכו להגיע לכאן זרים נהדרים כמו שהליגה שלנו רגילה אליהם. דבורה מעלה עוד נקודה: "הענף שלנו מושפע מהרבה דברים, כולל המכללות שמציעות סכומי עתק. אני חושב שיהיה קשה להביא לפה זרים, לא בגלל המלחמה הזו, כי למעשה אנחנו כבר שלוש שנים במלחמה.
"השחקן שאני מתאר לו את המצב אומר 'מחיזבאללה ומתימן אני לא מפחד, אבל איראן זה סיפור אחר'. אנחנו במציאות שכל הזמן יש פה משהו, והעובדה שלא מארחים פה משחקים מחו"ל משפיעה. כרגע מי שמוכן לבוא לפה אלו שחקני קצה. מצד אחד זו לא רק הצרה שלנו, מצד שני אף אחד לא יודע איך זה ישפיע על העתיד".
גם לופו מוטרד מהעתיד: "אחרי 'עם כלביא', לפחות שמונה שחקנים של מישקו, שהיו להם הצעות קונקרטיות לחתום, סירבו להגיע לישראל. לדעתי שחקנים ירצו לראות שיש פה שקט לאורך זמן. הבעיה היותר חמורה היא שפיב"א לא מחזירה לכאן את המשחקים - לא ליגת האלופות, לא נבחרת ישראל, ואולי זה יהיה גם ביורוליג. מדברים בעולם, וזה יהווה פגיעה אנושה בניסיון להביא לפה זרים איכותיים. אני לא מדבר על הכסף הענק של עופר ינאי, אלא על הקבוצות הרגילות בליגה. הזרים יעדיפו מקומות אחרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו