המלחמה עצרה את מקס היידגר במהלך העונה הטובה ביותר בקריירה שלו. המתאזרח של בני הרצליה חזר למגרשים לאחר שנת פרישה והפך תוך זמן קצר לאחד השחקנים הישראלים הטובים והמשפיעים בליגה, ואף הוביל את קבוצתו לגמר הגביע.
גם מחוץ למגרש החיים בישראל האירו פנים לגארד, שנכנס לזוגיות והחל את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת רייכמן, הצמודה לאולם היובל. במשך כמה חודשים ההחלטה לשוב מפרישה נראתה כמוצלחת במיוחד עבור היידגר, שגילה מחדש את הניצוץ והאהבה לכדור הכתום, אולם ברגע אחד הכל נעצר, מייד בפרוץ המלחמה עם איראן.
שיגור הטילים הבלתי פוסק לשטח המדינה, לצד לחצים מצד משפחתו, הובילו את הרכז לעזוב את ישראל אחרי חמישה שבועות של ריצה למקלט. בסוף השבוע שעבר הוא הושאל עד לסיום העונה לסן פבלו בורגוס הספרדית, וכעת, אחרי הופעת בכורה בקבוצתו החדשה, התפנה לראשונה לדבר על הפרידה מהארץ.
"כל הזמן חושב על ישראל"
"הימים האחרונים היו לא פשוטים עבורי ואני כל הזמן חושב על המצב בישראל", אמר בראיון ל"ישראל היום". "לא תכננתי ולא רציתי לעזוב השנה את ישראל, חזרתי מפרישה במיוחד בשביל זה. הסיטואציה הייתה מלחיצה ורגישה בארץ וזה השפיע. המון קבוצות פנו אלי ודחיתי אותן.
"חיכיתי יותר מחודש ומשכתי את הזמן הכי הרבה שהייתי יכול, בתקווה שהמצב בארץ ישתפר ואוכל לחזור לישראל, אבל המלחמה עדיין נמשכת. יש לי הרבה חברים ומשפחה בישראל, אני קשור למדינה ומקווה שכולם בטוחים והכל יהיה בסדר".
מה גרם לך סופית לעזוב את בני הרצליה?
"הסיטואציה הזאת יותר מורכבת ויותר גדולה מכדורסל, לא נראה היה שסוף המלחמה באופק וזה היה קשה. סבתא שלי נפטרה בזמן המלחמה ולא רציתי להוסיף עוד לחץ ודאגה על בני המשפחה שלי. דיברתי איתם הרבה על האפשרות שאחזור לישראל, אבל ככל שעבר הזמן והמצב לא השתפר היה עלי לחץ לעזוב ורק רציתי לחזור לשחק כדורסל".
בני הרצליה החזירה את האור
הניצוץ המחודש והחיבור המיוחד בין היידגר להרצליה הוציאו אותו מחייו החדשים בעבודה משרדית בחברה בקליפורניה, וכעת הוא מקווה שגם בספרד ייהנה באותה מידה. "בורגוס מאוד רצתה אותי", הוא מספר, "הגעתי למקום טוב וחזרתי לליגה הספרדית הנהדרת. אנחנו נאבקים על המקום בליגה הראשונה והשגנו בסוף השבוע ניצחון חשוב מאוד. אני מרגיש שזאת הזדמנות בשבילי להוכיח את עצמי מחדש ולבחון שוב עד לאן אני יכול להגיע".
הרצליה האריכה את החוזה שלך לעונה הבאה, יש סיכוי שתשוב בקיץ?
"אני מקווה מאוד שכן. אני מרגיש שהפרק שלי בהרצליה ובכדורסל הישראלי לא הסתיים עדיין. זוגתי ואני אוהבים מאוד את העיר והמדינה ורוצים לחזור. אני מקווה שהכל יהיה בסדר ויהיה שקט בקרוב. כשהמצב יהיה יותר פשוט אשמח לחזור".
אתה יכול להבין אנשים שכנראה התאכזבו מההחלטה שלך לעזוב?
"אני לא יודע איך אנשים מרגישים, אבל אני יכול להבין אותם. קל להגיד מהצד מה היית יכול לעשות, אבל כשאתה צריך להיכנס לנעליים האלה זה פתאום קשה. אמרתי בעבר שהרצליה הייתה לבית בשבילי, וזה לא היה פשוט, אבל זו ההחלטה שהייתי צריך לקבל לטובת המשפחה שלי. אני מקווה שאנשים יבינו אותי. אני אוהב מאוד כדורסל וזאת העבודה שלי, אבל יש לי אחריות, והמשפחה שלי חשובה לי יותר מהכל".
״חבל על עונה מיוחדת״
עבור בני הרצליה, שהרכיבה הקיץ קבוצה נפלאה, שכללה לצד היידגר גם שחקנים נפלאים כמו אלייז'ה סטיוארט וצ'ינאנו אונואקו, המלחמה עצרה הכל. הסנטר האמריקני עזב גם הוא, והקבוצה של יהוא אורלנד צפויה לשוב מהפגרה בתצורה אחרת לגמרי.
"אני עצוב מאוד שעונה כל כך מיוחדת נגמרה ככה", אומר היידגר. "הייתה לנו הרגשה שיש לנו קבוצה מיוחדת, כזו שיכולה לעשות דברים מיוחדים. שיחקתי בהרבה קבוצות, אבל העונה הזאת הייתה מיוחדת מאוד עבורי".
