חודשים ספורים לאחר שהצטרף למכבי תל אביב בקיץ 2025, אורוש טריפונוביץ' עזב את היכל מנורה מבטחים באכזבה גדולה, כמעט בלי לקבל הזדמנות.
בראיון מיוחד ל"היום" לקראת חצי גמר היורוקאפ נגד בורק הצרפתית, משתף הפורוורד הסרבי בן ה-25 בתסכול האישי ממיעוט ההזדמנויות בישראל, באתגר החדש בבירת טורקיה, בניצחון המפתיע על הפועל ירושלים בשלב שמונה הגדולות באירופה, ואף שולח מסר מעודד לאוהדים בצהוב-כחול בארץ.
מה עשיתם כל כך טוב נגד הפועל ירושלים, אחת הפייבוריטיות ביורוליג?
"הגענו ממוקדים מאוד למשחק, ידענו עד כמה הם טובים, אבל אף קבוצה לא מושלמת וידענו לנצל את החוזקות שלנו. גם כשירושלים התחילו לרוץ במחצית הראשונה, נשארנו רגועים וידענו להגיב. זה היה משחק עם תהפוכות, במיוחד במחצית השנייה. במשחק כזה אתה צריך גם שהמזל יהיה לצידך, ולשמחתי זה בהחלט היה איתנו.
"הייתה לנו אמונה גדולה מהרגע שהתחלנו בהכנות למשחק, והאמונה הזאת, לצד יכולת טובה באותו הערב, סייעו לנו על מנת לגבור על הפועל ירושלים ולהעפיל לשלב חצי הגמר".
אתם מסוגלים לזכות ביורוקאפ?
"צעד אחר צעד, אנחנו מאמינים. הניצחון נגד ירושלים הרגיש עבורנו מאוד חשוב. הצלחנו להישאר במשחק בכל פעם שירושלים ניסו לברוח, ניסינו לכפות עליהם את סגנון המשחק שלנו וידענו מראש שזה יהיה משחק קשה מאוד נגד אחת הקבוצות הכי טובות במפעל. ירושלים היו הפייבוריטים על הנייר לפני המפגש מולנו וכולנו היינו מודעים לזה, אבל הצלחנו להישאר גם חזקים מנטלית לאורך כל המשחק כשהם הובילו, וניסינו לשחק את המשחק שלנו. אחרי הניצחון בשבוע שעבר אנחנו באמת מאמינים שאנחנו מסוגלים לנצח כל יריבה, בכל אולם".
חלק מאנשי ושחקני מכבי תל אביב צפו בך במשחק נגד ירושלים כשהגיעו לאולם בסרביה. דיברתם?
"כשראיתי אותם ודיברנו אחרי המשחק, מיד שאלתי אותם, 'למה אתם כאן כדי לתמוך בירושלים?' בהומור. אני צוחק כמובן, זה היה מהנה לראות אותם. חלפה תקופה מאז נפגשנו לאחרונה, ולמרות שחלקנו פרק זמן קצר יחסית ביחד, יש לי רק זיכרונות טובים מחדר ההלבשה שלנו במכבי תל אביב, עם אנשים נהדרים. זאת הייתה תקופה מאתגרת מאוד עבורי, עם פציעה שמנעה ממני לשחק, אבל עדיין יצרתי שם קשרים וחברויות קרובות עד היום, והם ניסו לתמוך בי כמיטב יכולתם לאורך אותה תקופה מתסכלת מבחינתי".
הגעת למכבי ת"א בקיץ בהתלהבות גדולה ובציפיות גבוהות, מה לא עבד?
"הייתי מאוד עצוב, אומר לך את האמת. אחד החלומות שלי בתור חובב כדורסל מושבע מגיל צעיר היה לשחק באחד המועדונים הכי גדולים באירופה, ומכבי תל אביב היא בהחלט אחת הקבוצות הכי מוכרות לכל ילד ביבשת שאוהב את הענף וצופה באופן קבוע.
"אבא שלי שיחק כמובן באופן מקצועני, ואפילו יצא לי כנער להגיע לתל אביב ולחוות את האווירה ביד אליהו. אז כשהגיעה ההזדמנות להצטרף לקבוצה, לא חשבתי פעמיים והלכתי על זה בכל הכוח. אני זוכר היטב שכשחקן פרטיזן בלגרד שיחקתי מול מכבי תל אביב, לא רק קבוצה מאתגרת, אלא גם האווירה שהאוהדים בצהוב-כחול יצרו באולם כשפגשנו אותם הייתה אחת האינטנסיביות שחוויתי כשחקן מקצועני. התאכזבתי שלא נשארתי במכבי תל אביב, זה לא סוד, אבל אלה החיים והכל קורה מסיבה כלשהי, ולעיתים צריך פשוט לקבל את זה".
יצא לך לדבר עם המאמן עודד קטש או עם המנהל המקצועי קלאודיו קולדבלה, להבין מדוע אתה לא מקבל הזדמנויות?
"לא".
עד כמה אתה מאוכזב שלא הצלחת להביא את הכישרון שלך לידי ביטוי במכבי?
"אני עדיין מאמין וחושב שכל דבר בחיים קורה מסיבה כלשהי ויש לך ייעוד. כמובן שאני מאוכזב מזה שלא נשארתי במכבי תל אביב יותר מחודשים ספורים, אבל אני מביט קדימה ומרוצה מהמעבר לאנקרה. יש לי תחושת החמצה מהתקופה במכבי תל אביב כמובן, ומכך שלא שיחקתי שם לאורך פרק זמן ממושך, אבל מכל דבר לומדים ואני עם הפנים קדימה, אופטימי מאוד".
מה המטרות שלך אחרי המעבר לטורק טלקום אנקרה?
"אנחנו עובדים מסודר ויסודי, צעד אחר צעד, ואני לא מתכנן לגבי העתיד יותר מדי. מעדיף להמשיך להשתפר כשחקן ולהציב לעצמי אתגרים חדשים כל יום. מכל משחק אתה לומד, כולל מה שחווינו נגד הפועל ירושלים. זה היה שיעור חיובי עבורנו לגבי היכולת שלנו לנצח כל יריבה ביורוקאפ העונה, ואנחנו מגיעים לשלב חצי הגמר עם ביטחון גדול".
יש לך מסר לאוהדים של מכבי שעקבו אחריך ורצו שתצליח?
"אי אפשר לדעת מה יהיה בספורט, אולי עוד נשתף פעולה בעתיד. אני מאחל להם רק טוב מכל ליבי, ובעיקר אסיר תודה על כל האהבה שהם העניקו לי בתקופה הקצרה שלי בישראל. התמודדתי עם פציעה וזאת הייתה תקופה מורכבת, אבל הזיכרונות שלי מהם נותרו חיוביים מאוד".
