מכבי תל אביב שבה להיכל מנורה מבטחים לראשונה מזה 798 ימים והייתה ציפייה מסוימת שמשהו ישתנה. מעל 10,000 אוהדים בצהוב כחול הגיעו לעודד, אבי סינגולדה ניגן את ההמנון הלאומי, שורד השבי עמרי מירן ריגש, אבל את מכבי ת"א מהיורוליג, לפחות עכשיו, קשה שלא לזהות, למרות הניצחון הערב (חמישי) 84:92 על וילרבאן.
קלעו למכבי תל אביב: ווקר (9 ריב') 29, סורקין (7 ריב', 4 חס') 26, הורד (7 ריב') 15, לונדברג 9, בלאט 6, דיברתולומיאו 3, קלארק וסנטוס 2 כל אחד.
בלטו בווילרבאן: ווטסון 21, דה קולו 16, נדייה 12, הרטל 11
זו קבוצה שקשה לה מאוד בהגנה, גם נגד וילרבאן האחרונה בטבלה. היו דקות בהן הצרפתים עשו מה שרצו, בעיקר בפתיחת הרבע הראשון וסיום הרבע השני. זו קבוצה שקשה לה גם בהתקפה, עם שני שחקנים שהיו מעל כולם (לוני ווקר ורומן סורקין) וכל השאר לא הצליחו לבוא כמו שצריך לידי ביטוי. זו קבוצה שגם ביום חגיגי כמו זה, האוהדים הביעו את מחאתם נגד דני פדרמן עם שש דקות של שקט בפתיחת המחצית השנייה.
ועדיין, ההיכל הוא המבצר של מכבי ת"א. האוהדים נתנו אווירה שאולי הלחיצה את אלו שלא שיחקו מעולם בבית האמיתי של הצהובים ביורוליג, אבל את הבית אי אפשר להחליף. אז ווקר קלע את הנקודות שלו עם שיא קריירה, סורקין סיפק משחק יעיל עם ארבע חסימות והשניים הצליחו להדוף כל ניסיון של גלן ווטסון, תומא הרטל וננדו דה קולו לצמצם את הפער.
וילרבאן לא קבוצה פראיירית. היא הובילה על הפועל תל אביב, מוליכת הטבלה, ביתרון דו ספרתי ברבע האחרון ועשתה חיים מאוד קשים גם בישראל, אבל השדים של יד אליהו עשו את שלהם. ווטסון והרטל החטיאו את הזריקות המכריעות בפיגור 5, איפה לונדברג קלע שתי זריקות עונשין וג'יילן הורד, בדאנק אופייני, סגר סיפור.
בשבוע הבא מגיע השבוע הכפול האמיתי הראשון של מכבי ת"א, עם שתי טיסות בלבד לדובאי למשחק חוץ היסטורי מול אולם ריק, ואז חזרה לישראל ולארח את ולנסיה הלוהטת בפיס ארנה שבירושלים. ביכולת הזו למכבי יהיה קשה לצאת מושלמת, גם עם היתרונות היחסיים שקיבלה, אבל לפחות את המבחן הגדול ביותר שלה - החזרה הביתה, היא צלחה, גם אם לא ביותר מדי הצלחה.
