קיץ 2025 סימל עבור עומר מאייר התחלה חדשה. הכישרון של מכבי ת"א התחייב לאוניברסיטת פרדו היוקרתית מאינדיאנה, עזב את ישראל ויצא לארה"ב לתחילת מסעו מעבר לים, במטרה לעשות צעד משמעותי בדרך להגשמת החלום הגדול שלו - לשחק בליגת ה־NBA.
מה שנראה כיום כתסריט מובן מאליו, כשעשרות ישראלים משחקים בליגת המכללות, נתפס רק לפני שבעה חודשים כצעד מפתיע מאוד. לא בכל יום בוחר שחקן צעיר לעזוב את מכבי לטובת כדורסל המכללות, אך בראיון מיוחד שהעניק ל"ישראל היום", מאייר נשמע מרוצה מההחלטה שלו.
"אני מרגיש טוב מאוד בפרדו, אני נהנה", הוא אומר חודש בתוך העונה, "מקצועית ואישית מדובר בחוויה מדהימה, קולג' אמריקני כמו שאנשים רואים בסרטים. אצל האמריקנים הכל מסודר ומנוהל עד לרמת השנייה. זה מאוד שונה מהתרבות הישראלית, אבל אני מביא את הישראליות לפה, לפעמים זה עובד".
אז עד כה החוויה עומדת בציפיות שלך?
"זה אפילו מעל לציפיות שלי. אני חושב שהשתפרתי המון. אני מרגיש שחקן הרבה יותר טוב מאז הקיץ, וזה מה שחשוב. הצוות והחברים לקבוצה מדהימים. אני קם כל בוקר שמח מזה שאני פה, על הדרך שבחרתי. עכשיו נשאר לי רק לעבוד קשה וליהנות. ברור שהיו גם חששות, אבל הגעתי למקום מאוד מיוחד. בכלל, ללכת לשחק בקולג' זה רעיון טוב, אבל זה מאוד תלוי באיזה קולג'".
רגליים על הקרקע
ההחלטה לצאת למכללות התקבלה על ידי מאייר בן ה־19 יחד עם סוכנו נדב מור, זאת לאחר שמיעט לקבל דקות משחק במדים הצהובים. בפרדו הוא הפך מהר מאוד לאחד האהובים על הקהל, ואת זה אפשר לראות ברשתות החברתיות, שמוצפות בסרטונים שלו משחק לצד שירי הלל שהוקשו לו.
"יש לנו קהל אדיר, קוראים להם ה'סטודנט סקשן'", הוא מספר, "לפני כל משחק מציגים את השחקנים והם כולם צועקים וזה גורם לצמרמורות. בכל משחק האולם מלא ב־14 אלף אנשים, וזה מיוחד מאוד".
השמחה מהכדורסל, זה משהו שאולי נעלם לך בשנים האחרונות?
"מן הסתם. מובן שהיו לי במכבי ת"א תקופות יותר מתסכלות, אבל בסופו של דבר בכל הדרך ובכל מקום שהייתי נתקלתי באנשים טובים שעזרו לי. זה חלק מהחיים, וגם פה אני לפעמים עצוב ומתוסכל. לפעמים יש לי אימון רע וזה משגע אותי. אבל גם אם במשחק השני שלי לא קלעתי נקודות, זה בסדר - הכל חלק מהתהליך. יש כמה דברים שאני נאחז בהם גם אם אני קצת מתוסכל וגם אם אני אחרי משחק טוב ואני מחזיר את עצמי לקרקע. יש לי את העקרונות שלי, המטרות שלי, וזה ממש חשוב".
כמו בתחילת הדרך, כששיחקת מדי פעם מעט דקות באופן יחסי?
"כן, זה כאמור חלק מהחיים. יהיו לי עוד משחקים שבהם אשחק פחות. יש אכזבות, ירידות, וגם עליות. משחק אחד לא מגדיר אותי. בין שאני קולע 11 נקודות ובין ש־0, זה לא מעניין אותי. אני רוצה להשתפר בכל יום, לסיים את השנה הזאת שחקן הרבה יותר טוב ממה שהתחלתי אותה, וזו לא קלישאה. אעשה מה שאני יכול בשביל זה. לגבי דקות המשחק, הממוצע שלי הוא 18-19 דקות, ויהיו משחקים שאשחק יותר או פחות. אני סומך על המאמנים, על עצמי ועל חבריי לקבוצה, זאת הדרך היחידה שאני מכיר".
"מוכן לנבחרת ישראל"
עבור היהלום של הכדורסל הישראלי, ההחלטה להגיע אל פרדו התקבלה תחילה כחלק מתוכנית ארוכת טווח לבניית מסלול הקריירה - בידיעה שבפרדו משחק זו השנה הרביעית בריידן סמית', שנחשב לרכז הטוב ביותר במכללות ופותח בכל משחק בחמישייה.
"אני רואה את ההחלטה שלי להגיע לפה כנקודת ציון וכסיטואציה שתעזור לי להגשים את החלום להגיע ל־NBA. אם זה יקרה בעוד שנה, שנתיים, שלוש או ארבע, אני לא יודע", מסביר מאייר, "אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שזה יקרה. טוב לי פה, אני נהנה מהחיים פה, אני משתפר, אבל בסופו של דבר אני רוצה להגשים חלום ואעשה הכל שזה יקרה כמה שיותר מהר".
יוצא לך לעקוב אחרי העונה של מכבי ת"א?
"כן, אני עוקב. זו עונה שנפתחה עבורה בצורה קצת לא פשוטה. היו הרבה ניצחונות גדולים, היו גם הפסדים כואבים. בסופו של דבר, מכבי זה מועדון עם דנ"א מנצח, אז אני בטוח שהוא יהיה בסדר".
כשאתה מסתכל מהצד, יוצא לך לחשוב שאולי היית יכול להיות עכשיו במכבי ולתרום לה?
"כן, וגם בעונה שעברה הרגשתי שאני יכול לעזור ולתרום מקצועית. בסופו של דבר, היתה לי חוויה טובה במכבי ת"א. למרות שהיו תסכולים, היו גם דברים טובים יותר, ובסך הכל השתפרתי שם, למדתי והתבגרתי".
מה עונה מוצלחת עם פרדו יכולה לעשות עבורך בהמשך הקריירה?
"להעלות את הסיכויים שלי להיבחר בדראפט ה־NBA, וכמו שאמרתי, לא משנה מתי זה יקרה".
בקיץ יש חלון של נבחרת ישראל הבוגרת, אתה מצפה לזימון בכורה?
"הלוואי, הנבחרת הבוגרת היא אחת המטרות שלי ואחד החלומות שלי. אם אקבל את הזימון הזה, אעשה מה שצריך כדי שהנבחרת תהיה הכי טובה. יש המון שחקנים עם ניסיון על העמדה שלי, ואני חושב שזאת יכולה להיות הזדמנות מדהימה עבורי ללמוד מהם ולשחק איתם. אני מרגיש מוכן לנבחרת ישראל".