הפועל תל אביב יוצאת הערב (שלישי, 19:00) להרפתקה הגדולה ביותר שלה בעת המודרנית. המפעל האירופי החשוב ביותר, בלי בית נכון לעכשיו (אם חמאס יסכים להפסקת האש, ייתכן שהדבר ישתנה בהמשך העונה) עם מריבה בין הבעלים ל"אולטראס" ועם הסגל היקר בתולדותיה. בנטפליקס עשו סרטי ספורט על פחות מכך.
מקצועית איש לא יודע כיצד הדברים יתחברו, אבל נדמה שלצד הסיפור הספורטיבי סיפור הבעלות של הפועל ת"א הוא העניין המרכזי בשנה הקרובה. האם עופר ינאי ישרוד את העונה המטורפת הצפויה עד סופה, האם יישבר באמצע, האם אנחנו רק בתחילתו של עידן בו הפועל ת"א הופכת לקבוצת הכדורסל הבכירה בישראל?
או שמא אנחנו נהיה עדים בעונה הזאת לסוף עידן ינאי וכניסתנו לעידן גיל רענן, מועמד פשרה, אוהד הפועל ת"א ועם כיסים עמוקים. מישהו קל יותר לעיכול עבור כל האוהדים גם במחיר הישארות ביד אליהו, אותו היכל שלעולם הפועל לא תרגיש בו בבית באמת.
מחוץ ועל המגרש, הפועל ת"א היא הסיפור המרכזי של הכדורסל הישראלי השנה. לאחר קיץ סביר של הנבחרת, היחלשותה של מכבי ת"א והעובדה שהפועל ירושלים תגיע אולי ליורוליג בשנה הבאה מהמפעל המשני שלו, פתאום האדומים הם הטלנובלה הכי מסקרנת, מרכז הבמה של מה שהצינים מגדירים כ"חוג" והעכברים מגדירים כספורט המוביל בישראל.
זה אולי מרגיש לא הכי טבעי, אבל תארו לעצמכם מה יקרה אם בטעות זה גם יצליח? הפועל ת"א בכדורסל בצמרת הכדורסל האירופי. שמישהו יצלצל לשאול אייזנברג, אנחנו רוצים את צלחות האליפות מפלסטיק שלנו בחזרה.
