בניגוד להפועל ומכבי תל אביב, שם נחשפנו לכמות גדולה של מועמדים זרים, בהפועל ירושלים זה קרה הרבה פחות הקיץ. ירושלים עדיין לא החתימה אף שחקן זר חדש. שום החתמה כזו לא תעלה על ההחתמה שביצעה לפני מספר שבועות, כשהצליחה להשאיר את ג׳ארד הארפר בקבוצה.
לירושלים יש בסיס טוב לעונה הבאה. למעשה, יש לה כבר יותר מחצי קבוצה. כעת היא צריכה לעבוד על שדרוגים בכמה עמדות. "ישראל היום" עושה סדר במספר מועמדים לקבוצה ומידת התאמתם לסגל של יונתן אלון.
ג'אלין סמית' (בחצ׳שהיר)
אחת המטרות המרכזיות של הפועל ירושלים לעונה הקרובה היא מציאת ה"גארד השני" – שחקן שיכול לשחק לצדו של ג׳ארד הארפר או להחליפו בפרקי זמן מסוימים במשחק. בעונה החולפת ירושלים לא הצליחה במשימה הזו. זה התחיל עם ספידי סמית', שעזב לאחר שלא הצליח להסתדר עם הדומיננטיות של הארפר, והמשיך עם תחליף בינוני מאוד בדמותו של טאריק פיליפ.
ירושלים תצטרך להשתדרג משמעותית בעמדה הזו, אך במקביל למצוא את ההתאמה הנכונה לכוכב הגדול. לסמית' יתרונות רבים. הוא משחק ברמות הגבוהות כבר מספר שנים, כשברזומה שלו שלוש עונות ביורוליג. בנוסף, הוא מכיר את היורוקאפ, שבו שיחק בעונה שעברה והגיע עם קבוצתו עד לחצי הגמר. סמית', בן ה-30, הוא קומבו גארד קלאסי – שחקן שיכול לשחק בשתי עמדות הגארד ולתרום בכל אספקט: מניהול המשחק, דרך צבירת נקודות, ועד לצדו ההגנתי. עם זאת, הקליעה שלו מחוץ לקשת אינה יציבה מספיק.
השאלה היא מידת ההתאמה ליד הארפר. סמית' הוא שחקן שאוהב להוביל – השאלה היא כיצד יסתדר עם הדומיננטיות של הארפר. אם לא יהיו ענייני אגו, ייתכן שמדובר בציוות מעניין מאוד שיכול לשדרג את ירושלים.
מלו טרימבל (צסק"א מוסקבה)
גם הוא מועמד להיות הצלע השנייה לצד הרכז המוביל, אך מדובר בשחקן שונה מסמית'. זהו שחקן התקפה יוצא מן הכלל, בעל כישרון התקפי גדול. שחקן של מגרש פתוח, שיכול לעשות סל בכל דרך אפשרית בזכות סט יכולות התקפי מרשים ומהירות רבה. לצד אלה, הוא גם מוסר מצוין.
בעונה האחרונה הוא הוביל את צסק״א לאליפות ליגת ה-VTB עם מספרים מצוינים – 15 נקודות למשחק וכמעט 40% לשלוש. שילוב שלו עם הארפר יכול להיות מרתק ואטרקטיבי מבחינה התקפית. מצד שני, בהגנה – שילוב של שניהם עשוי לספק פחות גודל ופיזיות.
ברייס בראון (נס ציונה)
הגארד מכיר את היורוקאפ, לאחר שלפני שנתיים שיחק בבורק והגיע איתה לגמר המפעל. מדובר בסקורר. הוא היה מלך הסלים של ליגת העל בעונה החולפת, עם כמעט 20 נקודות למשחק. אחוז השלשות שלו עמד על 40%, ואין ספק שהוא מתאים לפחות לרמת המפעלים המשניים ביבשת.
העניין הוא שבראון רואה לפני הכול את הסל, וזורק בכמויות מסחריות. לא פחות מ-13 פעמים בעונה הוא לקח כמות דו-ספרתית של זריקות לשלוש נקודות. הוא זורק הרבה יותר לשלוש מאשר לשתיים.
השאלה היא האם צורת המשחק הזו תתאים לירושלים, שאחד מסימני ההיכר שלה הוא הכדורסל הקבוצתי. אם יגיע, יידרש ללא מעט התאמות.
ג'סטין מקוי (הפועל באר שבע)
הפורוורד שהגיע במהלך העונה להפועל באר שבע הוא פוטנציאל גדול. את זה אפשר היה לראות כבר בעונה שעברה – הראשונה שלו כשחקן מקצועני. מדובר במספר 4 קלאסי מהסוג שמבוקש מאוד בכדורסל האירופי. שחקן ורסטילי שיכול לשחק קרוב לסל ובאותה מידה לצאת ולזרוק שלשות – אותן קלע בעונה שעברה ב-41%. הופעת הבכורה שלו בכדורסל המקצועני הייתה מרשימה (כמעט 20 נקודות בעונה בבאר שבע), והפוטנציאל שלו להתקדמות גדול מאוד.
זהו שחקן שיכול תוך שנתיים להשתלב ברמות הגבוהות ביותר, במיוחד אם ישים דגש על הפיזיות ומשחק ההגנה. מבחינת ירושלים, השאלה המרכזית היא חוסר הניסיון של השחקן בן ה-24, שעדיין לא שיחק במפעל אירופי. מבחינת הפוטנציאל – בהחלט יש במה להשקיע.
