בתחילת העונה כשהוגרלה בני הרצליה בהופעתה הראשונה בתולדותיה בליגת האלופות של פיב"א לבית הקשה ביותר במפעל, שכולל את אלופת המפעל טנריפה, אלופת ליטא ריטאס וילנה ופריסטרי החזקה של שחקן העבר האגדי ואסיליס ספאנוליס, מעטים חשבו שמחזיקת הגביע תצליח להעפיל ממנו.
אל מחזור הסיום בשלב הבתים של המפעל מגיעה החבורה הלוחמת מהשרון כנגד כל הסיכויים שהיא תלויה בעצמה, ויכולה להעפיל מבית המוות של המפעל לשלב הפליי-אין אם תגבור הערב על יריבתה היוונית, לצד תרחיש נוסף בו תעלה גם אם תפסיד.
לאחר תקופה קשה שכללה שמונה הפסדים ברציפות בכל המסגרות, קיבל אורן אהרוני בחזרה לשורותיו את קווינטון הוקר ששב מפציעה והיעדרות של חודש, ואיתו התייצבה מחדש הקבוצה שהשיגה שני ניצחונות חוץ מרשימים מול מכבי תל אביב וריטאס וילנה.
רגע לפני המשחק הקריטי התפנה הוקר להעניק ראיון מיוחד ובלעדי ל"ישראל היום".
קווינטון, איך התחושה לשוב למגרשים?
"תחושה נהדרת. להיות מסוגל לשחק כדורסל שוב, להיות על המגרש עם החברים שלי ולהיות מסוגל לעזור להם זה מה שאני אוהב וזה מה שאני עושה. זה קשה להיות פצוע ולא לשחק כך שאני מודה על האפשרות לחזור מהפציעה ולעשות שוב את מה שאני אוהב".
ברגע שנפצעת הבנת שזה משמעותי?
"כן, מיד הרגשתי קרע בשריר. לא קרעתי את השריר מעולם ככה שהכאב שחוויתי היא מאוד חזק ומוזר, הרגשתי שמשהו לא בסדר. כשירדתי לחדר ההלבשה וראיתי את הפנים של הצוות הרפואי הבנתי שאעדר מספר שבועות ולא משחק אחד או שניים".
איך עבר עלייך תהליך השיקום?
"החלק הראשון היה טיפול בשריר, לרוץ או ללכת בשלב הזה של הטיפול עדיין לא אפשרו לי אז הייתי צריך להתרכז בחיזוק השרירים. פציעות בשרירים הם מאוד מבלבלות וקשה לדעת מתי אפשר לחזור מהן, זה תהליך שלוקח זמן".
ראינו כמה אתה חשוב לקבוצה כשאתה לא נמצא, כמי שהיה וראה מהצד, מה לדעתך לא עבד בתקופה האחרונה?
"לדעתי ההבדל הגדול ביותר היה באנרגיה שלנו וברוח הלחימה שלנו. נלחמו לאורך כל משחק העונה אבל הייתה בשני המשחקים האחרונים תחושה אחרת, הרגשנו את זה ונלחמנו. היה לנו חוסר מזל ברצף ההפסדים, הפסדנו שני משחקים בגלל סלי ניצחון על הבאזר, שילוב של דברים שהלכו לכיוון שלנו הביא את השינוי".
איך הייתה האווירה בין השחקנים בתקופה הזאת?
"הבנו שאנחנו צריכים לשמור על חיוביות, דברים אולי לא הלכו לכיוון שלנו אבל המשכנו לעבוד קשה ולנסות לשפר את הדברים. בכדורסל יש בעונה תקופות פחות טובות וצריך לדעת איך לעבור גם אותן כקבוצה, למרות שהעונה שעברה הייתה מאוד מוצלחת אנחנו יודעים שכל עונה וכל קבוצה היא שונה וזה מה שדחף אותנו להישאר מפוקסים".
"הרגשתי כמו אוהד שיכול לצעוק ולעודד אבל לא יכול להיכנס למגרש"
איך התחושה לראות משחקים מהצד בלי יכולת לעזור לחבריך?
"זה קשה מאוד, לראות את המשחק מהצד זה קשה. אתה מרגיש שאתה יכול לעזור אבל אין לך את האפשרות. הרגשתי כמו אוהד שיכול לצעוק ולעודד אבל לא יכול להיכנס למגרש".
בשבוע שעבר רשמתם שני ניצחונות חוץ גדולים, מה היה שונה שם ואיך זה משפיע על הביטחון שלכם לקראת המשך העונה?
"היה שם מאמץ קבוצתי גדול מאוד. אנחנו קבוצה שנלחמת, עברנו תקופה לא פשוטה אבל בגלל שרוב הסגל המשיך מהעונה שעברה ידענו איך להתמודד עם הסיטואציה כי כבר חווינו אותה בעבר. אנחנו חבורה של אנשים שרוצה לנצח וזה הרגיש טוב, זה ללא ספק מוסיף למורל ולביטחון שלנו. אנחנו יודעים למה אנחנו מסוגלים ואנחנו יודעים שאנחנו קבוצה טובה".
אתם פוגשים הערב את פריסטרי, קבוצה מאוד חזקה שפגשתם בתחילת העונה, מה דעתך על יחסי הכוחות?
"יחסית עבר הרבה זמן מאז שפגשנו אותם כי הם הקבוצה הראשונה ששיחקנו נגדה העונה. הם קבוצה עמוקה עם הרבה שחקנים מוכשרים בכל עמדה אבל אנחנו בטוחים בעצמנו ורוצים לשמור על הבית שלנו".
כשהוגרלתם ל"בית המוות" של ליגת האלופות לא הרבה חשבו שתוכלו להעפיל ממנו, האמנתם שתהיו מרחק ניצחון מהעפלה?
"תמיד יהיו מי שיטילו בך ספק, גם אם מדובר בקבוצה שרגילה לנצח על בסיס קבוע תמיד יהיה מי שיפקפק ביכולת שלה להמשיך לנצח. מה שאנשים אומרים לא משפיע עלינו, אנחנו האמנו מהרגע הראשון שאנחנו מסוגלים להתחרות בבית הזה ולהעפיל ממנו, כולנו באנו לכאן על מנת לנצח, אם היינו חושבים שנפסיד לא היינו חוזרים לפה. גם ברצף ההפסדים לא היה לנו ספק שאנחנו מסוגלים להעפיל מבית המוות".
