מאדום לצהוב: המעברים הגדולים על כביש מספר 1
החתמתו של ג׳יילן אדאמס במכבי תל אביב היתה מפך נפש עבור אוהדי הפועל ירושלים • לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מעברים כאלו • אז מי הצליח? מי חזר לעיר הבירה ומי סגר ובכלל לא הגיע? • אבי סגל עם הזיגזג מעיר הבירה ליד אליהו
לאוהדי הפועל ירושלים צבט בלב כשמכבי ת״א הודיעה אמש (שבת) על החתמת ג׳יילן אדאמס. תהיה להם צביטה גדולה בלב כשיראו אותו משחק מול הקבוצה שלהם. הוא שיחק שם רק בעונה שעברה, אבל נכנס ללבבות ומעבר לכך - מדובר בסקורר שהאוהדים רצו לראות ממשיך בעונה הנוכחית. במקום זה, הוא ישחק אצל היריבה הגדולה.
לאורך השנים היו מספר תזוזות כאלה על כביש מספר 1. ניסינו לבחון את המעברים האלה עד היום. מדובר רק במעברים "ישירים" - כלומר שחקן שלבש אדום ובעונה שאחרי זה היה צהוב, כפי שקורה עם אדאמס. לכן שחקנים כמו גיא פניני, וויל סולומון וראדיסאב צ׳ורצ׳יץ׳ לא יהיו כאן.
חשוב לציין, היו מעברים בכיוון ההפוך כמו אלו של מוטי דניאל, יותם הלפרין, ליאור אליהו, ג׳יימי ארנולד, שרון ששון והעונה גם עוז בלייזר. בגדול ניתן לומר שאלה היו מעברים משפיעים הרבה יותר.
אז איזה מעבר הכי פגע באוהדי ירושלים, מי חזר אח״כ שוב לעיר הבירה? איזה מעבר היה סיפור הצלחה בצהוב ומי הפתיע כשהצליח להשתלב במכבי נגד כל הציפיות. וגם: איזה מעבר היה סגור ולא יצא לפועל.
נוריס קולמן
אחרי שנתיים בהפועל ירושלים הגיע ב-94 למכבי ת״א של מולי קצורין, בתור שחקן העונה עם 25 נקודות בממוצע לערב. במכבי היו לו מספרים טובים, אבל לא את מעמד "כוכב העל" שהיה לו בירושלים.
הוא זכה עם מכבי באליפות, אבל באירופה לא נרשמה הצלחה. בירושלים לא עשו לו חשבונות והוא חזר אליה אחרי עונה וזכה עימה בגביע.
טרנס מוריס
אחרי עונה בירושלים הוא נחת ביד אליהו בעונת 2007/8. הקבוצה אומנם איבדה אליפות, אך הגיעה לגמר היורוליג. נידמה שזו היתה ההעברה הטובה היותר שעשתה את המעבר לצהוב מהאדום הירושלמי.
מוריס ביסס את מעמדו כשאחד ממספרי ה-4 הטובים באירופה ואחרי עונה במכבי עשה שדרוג נוסף והמשיך את דרכו בצסק"א מוסקבה וברצלונה.
דרור חג׳ג׳
בין 2006 ל-2008 הוא שיחק בירושלים והיה טוב כשהוא עושה את מה שידע לעשות מצוין - לעלות מהספסל ולתת אנרגיות. בעונת 2008/9 הביא אותו אפי בירינבוים למכבי. הבעיה שלו היתה שאפי פוטר בהמשך. בסך הכל זו היתה עונה בה ראה מעט מאוד פרקט.
יוגב אוחיון
כל העוברים המוזכרים ברשימה זו עשו רק עונה אחת בצהוב. הסיפור של אוחיון היה שונה: יוגב שיחק באדום הירושלמי שנתיים (2009-11) ועבר למכבי, כשמי שהביא אותו היה דיוויד בלאט.
לא מעט גבות הורמו, לא ממש היה ביטחון שהוא יצליח להשתלב ברמת היורוליג, אבל יוגי הפתיע את כולם כשהפך לרכז ראשון והיה במכבי לא פחות משש שנים - סיפור הצלחה. בתום התקופה הזו הוא חזר לירושלים לעוד שנתיים.
אמארה סטודמאייר
נדמה שזה המעבר שפגע הכי באוהדים האדומים. אמארה לא היה "עוד שחקן" בירושלים - היתה לו שותפות בבעלות, במהלך תקופתו שם הוא קיבל אזרחות, החיבור שלו עם הקהל היה נהדר.
שתי עונות (עם הפסקה של עונה באמצע) הוא שיחק בבירה ובראשונה הוא גם זכה באליפות. אחרי העונה השניה הוא עשה את הבלתי יאמן ועבר למכבי בינואר 2020, אחרי 11 משחקים ששיחק בסין.
זו היתה עונת הקורונה, שבה היורוליג לא הגיעה לסיומה והליגה בישראל חודשה אחרי הפסקה ארוכה. ביורוליג הוא היה רק סנטר שלישי ובליגה הוא היה משמעותי יותר, כשזכה עם באליפות ונבחר לשחקן המצטיין של הפיינל פור. העונה הזו היתה גם עונת סיום הקריירה שלו.
המעבר שכמעט היה - בר טימור
מי לבש צהוב בלילה וחזר בבוקר לאדום? בר טימור סגר באמצע יוני 2017 במכבי ת״א ועמד לחתום. הוא היה סוג של סמל בירושלים, ולחצים גדולים מההנהלה ומהאוהדים הביאו את הגארד לחזור בו מהלילה עד הבוקר.
הוא המשיך עוד שלוש שנים בירושלים במהלכם היה גם קפטן. היום הוא משחק ביריבה האחרת של השתיים - הפועל ת״א.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו