1 השבוע המחריד בתולדות בית"ר ירושלים יסתיים הערב (ראשון), במשחק הכל או כלום נגד הפועל נוף הגליל. כל שיאי ההזיה, הגיחוך והשקר נשברו, אבל תוצאות השבת לא נותנות ברירה, אלא לייצר מומנטום של בריחה מהתהום. שרון מימר אימן שם רבע שעה, נפרד מהשחקנים בהתרגשות ופינה מקום ליוסי אבוקסיס, שהובא במסוק מקנוסה.
כעת נותר לשחקנים האלה להציל את עצמם מעצמם. על פניו, היריבה בהזמנה, אבל כזאת שיכולה להפוך בקלות למוקש נעל. תביאו לחניה בטדי נט"ן, לא אמבולנס.
2 מכבי פ"ת ירדה ליגה במחצית, אבל טעויות קולוסאליות בהגנת הפועל ירושלים סידרו לקלינגר ניצחון ענק, שני השבוע אחרי ב"ש בגביע. לא יודע אם נזכרו שם לנצח מאוחר מדי, אבל עידו שחר הוא ג'ינג'י עם אופי, ולכו תדעו.
3 הפועל ת"א - עם שני הפסדים, לחדרה ולסכנין - כבר לא בטוחה בפלייאוף העליון. וזה עוד לפני דרבי, מכבי חיפה והפועל ב"ש, הפועל ירושלים ומכבי נתניה. מתי קובי רפואה יחייך שוב?
4 ג'ורג'ה יובאנוביץ' פרע שטר ראשון במכבי ת"א מ־1.9 מיליון היורו ששולמו עליו. נגע לרגע ורץ לרשת. תלמדו.
5 היום יום ההולדת ה־67 של אברם גרנט. נזכרתי השבוע באירוע מכונן מהתקופה שבה אימן בנבחרת ישראל. עבדתי אז אצל המתחרים, כשעורך הספורט שם היה ניר חפץ. הנבחרת שיחקה מול אזרבייג'ן והציגה כדורגל גרוע. כתבתי טור ביקורתי על גרנט, ונסעתי למערכת. במהלך הערב חפץ קרא לי לחדרו. על מסך המחשב שלו היה הטור שלי, והזרת של חפץ נחה על מקש ה־DELETE. העיניים שלו היו נעוצות במסך: "אתה לא יכול לכתוב את זה, זו דיבה. אתה חייב לקחת מגרנט תגובה".
לא הבנתי מה חפץ רצה. זה היה טור אישי, ולא היה שם שום דבר דיבתי. חפץ, בהיותו עורך ראשי טרי בעיתון חשוב, הפך פתאום ל"חבר" של גרנט, והחליט לשמור עליו ממני. אני, שלא בדיוק נחשב אויב של המאמן, אמרתי לחפץ שאם הוא מוריד מילה אחת - שיבטל את הטור בכלל. וכך היה. יצאתי, והבנתי שאצל "עורך" כמוהו אני לא נשאר. בפעם הבאה שנפגשנו הודעתי שאני מתפטר.
6 חיים טוויג, איש הברזל שהיה אחראי על שער כניסת השחקנים בקופסה הלוהטת בנתניה, נפטר בסופ"ש. אם לא אהדת את נתניה, לא היה לך מה לחפש שם מבחינתו. גם שחקנים של קבוצות יריבות הוא עיכב בכניסה. רות סוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו