קטנות ביפן: הספורטאיות הצעירות שהספיקו להפוך לסנסציה עולמית

ספק אם היה אי פעם ספורטאי אולימפי עם קילומטרז' ספורטיבי קצר יותר מזה של חנד זאזה.

היא נולדה בחאמה שבסוריה, ומאמנה של שחקנית טניס השולחן מספר שזאזה הוגבלה ל־3-2 תחרויות בינלאומיות בשנה בעקבות המצב הביטחוני במולדתה. בהנחה שהיא התחילה לשחק בגיל 5 ואת הכרטיס לאולימפיאדה השיגה כשהיתה בת 11, מקבלים במקרה הכי טוב 18-12 תחרויות בינלאומיות בחייה.

תחרות אחת כזאת, בפברואר 2020, הפכה את זאזה לסנסציה עולמית. היא התקיימה בירדן והיוותה מבחנים אולימפיים באזור מערב אסיה. זאזה, המדורגת 155 בעולם, צלחה את השלב המוקדם בלי בעיות וקיבלה ניצחון טכני בשלב הנוקאאוט הראשון.

בחצי הגמר היא היתה בפיגור 0:3 במערכות מול יריבה ירדנית, ומכיוון שהיה זה הטוב משבע מערכות והיא כאמור היתה רק בת 11, מעטים נתנו לה סיכוי. אלא שזאזה ניצחה 8:11, 9:11, 6:11, 8:11 בארבע המערכות הבאות, המשיכה לגמר ושם ניצחה יריבה מלבנון כשחזרה מפיגור 2:3 במערכות. "ברכות! האלופה שלנו נוסעת לטוקיו", נכתב בעמוד הפייסבוק של הוועד האולימפי הסורי. "אני חלמתי על טוקיו, ועכשיו אני לא מאמינה שהחלום הזה מתגשם", אמרה זאזה.

היא נולדה ב־2009. לא ברור מתי, לכן ברישומים מופיע התאריך 1.1.2009. לטניס השולחן הגיעה בעקבות אחיה הגדול, והחיבור היה מיידי.

אווה ג'לר, שליוותה אותה בתחילת הדרך, סיפרה: "מעולם לא ראיתי מישהו צעיר כל כך משחק  בכאלו חדווה והתלהבות.

היא מעולם לא הולכת להביא את הכדור, היא תמיד רצה אליו". מעבר להתלהבות, זאזה היתה טובה. באמת טובה.

היא הסורית הראשונה שהוכתרה לאלופה לאומית בכל הגילים, ובשנה שעברה כאמור הפכה לצעירה ביותר מאז משחקי החורף ב־1968 שמעפילה למשחקים האולימפיים.

כשהשיגה את הכרטיס באותו טורניר בירדן, זאזה הזילה דמעה ואמרה: "הכרטיס הזה הוא מתנה ממני לעם הסורי, להורים שלי ולחברים שלי".

"מחליקה בשביל הכיף"

מרגרי הינטון היתה בת 13 ו־44 ימים כששחתה במשחקים האולימפיים באמסטרדם ב־1928, והפכה לספורטאית הבריטית הצעירה אי פעם באולימפיאדה. גיל צעיר, אבל אלה היו ימים אחרים.

ימים עם פחות מודעות, פחות מדע ופיזיקה, פחות הפרדה בין ילדים למבוגרים. אלה היו ימים אחרים, ימים שבהם סקייטבורד עדיין לא היה ענף אולימפי.

בהופעת הבכורה שלו במשחקים האולימפיים, הסקייטבורד - כשמו כן הוא - מביא לטוקיו את האקסטרים. אפשר למצוא שם את רונה "המרסקת הדנית" גליפברג בת ה־46, וגם את סקיי בראון בת ה־13 ו־23 ימים, שתנפץ את שיאה של הינטון ותהפוך לספורטאית הבריטית הצעירה ביותר שמשתתפת במשחקים האולימפיים.

בראון תשתתף בקטגוריית ה"פארק", שם יהיו לה 45 שניות להתגבר על מכשולים ולבצע כמה שיותר תרגילים. "זה מטורף, לא נתפס", אמרה לקראת הנסיעה, "אני נרגשת ומקווה להצליח עבור בריטניה כולה".

בדרך לטוקיו בראון היתה צריכה להתגבר על כמה מכשולים שלא נמצאים בפארק. קודם כל היה עליה לשכנע את ההורים שזה הדבר הנכון עבורה בגיל הזה. "הם חשבו שזה יותר מדי לחץ, ובהתחלה אסרו עלי לטוס".

שני דברים עזרו במלאכת השכנוע: ראשי המשלחת הבריטית שהורידו מבראון את הלחץ ודרשו ממנה פשוט להגיע וליהנות, ותחנונים. "התחננתי והתחננתי, וזה עזר".

מכשול נוסף עבורה היה מנטלי. במאי של השנה שעברה בראון נפלה על הראש במהלך תרגיל רמפה מגובה של 4.5 מטרים, ונפצעה בצורה קשה. היא סבלה משברים בגולגולת, יד ורגל נשברו, וגם האיברים הפנימיים נפגעו. "אני לא זוכרת כלום מהנפילה, וגם כשהתעוררתי לא ידעתי איפה אני ומי המשפחה שלי", סיפרה ל"גרדיאן".

ועדיין, למרות הכל, חודשיים אחר כך היא עלתה על קרש פעם נוספת וחזרה להתחרות. ההורים רצו שתנוח עוד קצת, אבל היא היתה נחושה להמשיך כדי להגיע מוכנה לטוקיו. למשחקים האולימפיים היא תגיע כמדורגת 3 בעולם, עם הרבה ציפיות אבל עם אפס דאגה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כיאה לאחת שגרה בקליפורניה ומייצגת את הדור הצעיר דרך הספורט הכי מגניב במשחקים האולימפיים, היא קולית בצורה קיצונית. "אני ממש לא בלחץ" הכריזה, "אני מחליקה בשביל הכיף. מעולם לא ניסיתי להיות הכי טובה או מקצוענית בזה, בסך הכל רציתי ללמוד תרגילים חדשים ולעשות כיף". "למען האמת", הוסיפה, "מעולם לא חשבתי שזה יהיה ספורט אולימפי".