"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טוקיו 2020? הסיוט הזה דווקא נשמע לנו מוכר

המשחקים האולימפיים באנטוורפן 1920 נערכו רגע אחרי שהעולם התאושש ממגיפת השפעת הספרדית • הבלגים היו בטוחים שהאירוח יעשה להם טוב, אבל החיוך התחלף מהר בדאגה ובבור תקציבי עצום • אם אתם יפנים - זאת לא הכתבה בשבילכם

,עודכן
0השמעה
תחרות משיכת חבל במשחקים ב-1920 // גטי אימג'ס

כאשר פרצה הקורונה לחיינו מייד עלו ההשוואות לשפעת הספרדית שפרצה בשנת 1918, הכתה ברחבי העולם, והרגה לפחות 50 מיליון בני אדם.

אז כמו היום, רגע אחרי שהמגיפה החלה להיחלש בעולם, נערכו משחקים אולימפיים, משחקי 1920 שאותם אירחה אנטוורפן הבלגית. למה בלגיה? כי ממש כמו בקורונה של 2020, הבלגים היו אלו שחטפו את המכה הראשונה החזקה והיוו דוגמה לסבל העולמי. פייר דה־קוברטיין, נשיא הוועד האולימפי הראשון, התעקש שהמשחקים יתקיימו בבלגיה שישה חודשים בלבד אחרי האסון הגדול.

והעולם? הסכים מייד.

אז ממש כמו היום, נשמע קולם של מבקרים רבים ששאלו מה הדחיפות שבקיום האירוע? אתלטים רבים איבדו את חייהם לפני המשחקים והפחד היה שהשפעת - שהתפרצות מחודשת שלה הופיעה לפני המשחקים - תגרום לנזקים עצומים במשחקים.

אז כאמור, ממש כמו היום.

צ'רלי פאדוק מנצח במגר ה-100 באנטוורפן // אי-פי,

המשחקים בבלגיה עברו בשלום ולשפעת לא היתה השפעה ישירה עליהם. הקהל המקומי ברובו שמח שהמשחקים הגיעו לעיר, בתקווה למנה ראויה של אסקפיזם בצורת ספורט.

הבלגים, שהתמודדו עם מלחמת העולם ועם המגיפה, סיכמו עם דה־קוברטיין שהמשחקים יהיו בסימן השלום, ולראשונה נוצר סמל האולימפיאדה - אותן חמש טבעות מפורסמות שכיום נחשבות לאחד הסמלים המוכרים בכל מקום בעולם. יונים הופרחו בטקס הפתיחה כסימן לשלום ולעתיד חדש ביבשת.

הדי המלחמה עדיין ניכרו כמובן כאשר האמריקנים הגיעו למשחקים בתחבורה צבאית. הציבור הרחב הגיע לראות ספורטאים שהיו גם גיבורי מלחמה - אבל אז ממש כמו היום - הכרטיסים לאירועים היקרים מנעו מההמונים להגיע, ורק מעטים הסתפקו בתחרויות הנחשבות והאחרים הציפו את האירועים הקטנים יותר. כבר עם תחילת התחרויות היה ברור שחלק מהכוכבים לא הגיעו מסיבות בריאותיות.

על אף ההישגים הספורטיביים, הספורטאים דיברו על תנאים עלובים במיוחד. חלק רק קיבלו מזרנים ולא מיטות, רבים חלקו חדרים ביחד, לבלגים לא היה זמן לבנות בריכה אולימפית אז הם אילתרו בריכה בנהר, והאוכל היה רע במיוחד וכלל בעיקר סרדינים.

הבלגים קיללו את הרגע שבו הסכימו לארח את המשחקים. העולם דיבר על משחקים עלובים; החוב הענק של המקומיים הצטבר למיליונים; ועל אף העזרה של הוועד האולימפי הבינלאומי, הוועד הבלגי פשט רגל תוך שלוש שנים עקב המשחקים שנערכו אצלו.

בראייה לאחור הודו ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי שזו היתה טעות להאיץ בבלגיה לארח את המשחקים, ושנעשו טעויות בקבלת ההחלטות והבחירה באנטוורפן היתה שגויה.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אז, ממש כמו היום?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר