טוקיו 2020? הסיוט הזה דווקא נשמע לנו מוכר
המשחקים האולימפיים באנטוורפן 1920 נערכו רגע אחרי שהעולם התאושש ממגיפת השפעת הספרדית • הבלגים היו בטוחים שהאירוח יעשה להם טוב, אבל החיוך התחלף מהר בדאגה ובבור תקציבי עצום • אם אתם יפנים - זאת לא הכתבה בשבילכם
,עודכן
0השמעה
כאשר פרצה הקורונה לחיינו מייד עלו ההשוואות לשפעת הספרדית שפרצה בשנת 1918, הכתה ברחבי העולם, והרגה לפחות 50 מיליון בני אדם.
אז כמו היום, רגע אחרי שהמגיפה החלה להיחלש בעולם, נערכו משחקים אולימפיים, משחקי 1920 שאותם אירחה אנטוורפן הבלגית. למה בלגיה? כי ממש כמו בקורונה של 2020, הבלגים היו אלו שחטפו את המכה הראשונה החזקה והיוו דוגמה לסבל העולמי. פייר דה־קוברטיין, נשיא הוועד האולימפי הראשון, התעקש שהמשחקים יתקיימו בבלגיה שישה חודשים בלבד אחרי האסון הגדול.
והעולם? הסכים מייד.
אז ממש כמו היום, נשמע קולם של מבקרים רבים ששאלו מה הדחיפות שבקיום האירוע? אתלטים רבים איבדו את חייהם לפני המשחקים והפחד היה שהשפעת - שהתפרצות מחודשת שלה הופיעה לפני המשחקים - תגרום לנזקים עצומים במשחקים.
אז כאמור, ממש כמו היום.
המשחקים בבלגיה עברו בשלום ולשפעת לא היתה השפעה ישירה עליהם. הקהל המקומי ברובו שמח שהמשחקים הגיעו לעיר, בתקווה למנה ראויה של אסקפיזם בצורת ספורט.
הבלגים, שהתמודדו עם מלחמת העולם ועם המגיפה, סיכמו עם דה־קוברטיין שהמשחקים יהיו בסימן השלום, ולראשונה נוצר סמל האולימפיאדה - אותן חמש טבעות מפורסמות שכיום נחשבות לאחד הסמלים המוכרים בכל מקום בעולם. יונים הופרחו בטקס הפתיחה כסימן לשלום ולעתיד חדש ביבשת.
הדי המלחמה עדיין ניכרו כמובן כאשר האמריקנים הגיעו למשחקים בתחבורה צבאית. הציבור הרחב הגיע לראות ספורטאים שהיו גם גיבורי מלחמה - אבל אז ממש כמו היום - הכרטיסים לאירועים היקרים מנעו מההמונים להגיע, ורק מעטים הסתפקו בתחרויות הנחשבות והאחרים הציפו את האירועים הקטנים יותר. כבר עם תחילת התחרויות היה ברור שחלק מהכוכבים לא הגיעו מסיבות בריאותיות.
על אף ההישגים הספורטיביים, הספורטאים דיברו על תנאים עלובים במיוחד. חלק רק קיבלו מזרנים ולא מיטות, רבים חלקו חדרים ביחד, לבלגים לא היה זמן לבנות בריכה אולימפית אז הם אילתרו בריכה בנהר, והאוכל היה רע במיוחד וכלל בעיקר סרדינים.
הבלגים קיללו את הרגע שבו הסכימו לארח את המשחקים. העולם דיבר על משחקים עלובים; החוב הענק של המקומיים הצטבר למיליונים; ועל אף העזרה של הוועד האולימפי הבינלאומי, הוועד הבלגי פשט רגל תוך שלוש שנים עקב המשחקים שנערכו אצלו.
בראייה לאחור הודו ראשי הוועד האולימפי הבינלאומי שזו היתה טעות להאיץ בבלגיה לארח את המשחקים, ושנעשו טעויות בקבלת ההחלטות והבחירה באנטוורפן היתה שגויה.
אז, ממש כמו היום?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו