30 יום לפני פתיחת האולימפיאדה בטוקיו, נראה שבתוך הוועד האולימפי הבינלאומי ישב כנראה איזה נביא, סוג של נוסטרדמוס, שהביא בחשבון ביום שטוקיו נבחרה לארח את המשחקים, שאם זה צריך לקרות אחרי מגיפה עולמית, טוב שזה יהיה בידיים שלהם.
האנושות הניחה שוב על הכתפיים הלא ממש רחבות של היפנים (אלא אם כן אתה לוחם סומו) משימה כמעט על־אנושית - להעביר בשלום את האירוע הגדול ביותר של 2020, אולימפיאדה, שנדרש לזוז שנה קדימה בגלל אירוע גדול יותר, קורונה - ולעשות אותו גדול מהחיים, ולא רק לסמן עליו וי.
היפנים מורגלים במשימות גדולות. בקיץ של 1964, בקושי 19 שנה אחרי שהפילו עליהם שתי פצצות אטום, טוקיו אירחה בפעם הראשונה אולימפיאדה, וזו היתה גם הפעם הראשונה שהתנועה האולימפית המיוחסת, עם מורשת יוון והמערב, הטיסה את הלפיד לאסיה. היפנים לקחו אותו בשתי ידיים ועשו את המשחקים הכי טובים ויפים עד אז. אז עכשיו האנושות אומרת - אם הסתדרתם עם פצצות אטום, תסתדרו עם מטען החבלה הזה שנקרא פוסט קורונה.
עם 125 מיליון תושבים ופחות מ־15 אלף מתים מהנגיף (להשוואה, בברזיל עם אוכלוסייה של 200 מיליון מתו יותר מחצי מיליון), הגרמנים של אסיה לא ישאירו שום אבן לא מטופלת, כדי שלא תיפול להם על הראש במאני טיים. נכון לעכשיו הם מהלכים על כולם אימים, זורעים שלטי אסור ואסור ואסור בכל מקום, לא נותנים לקהל זר להגיע, לא פוסלים אולמות ריקים בהופעות של סימון ביילס ולינוי אשרם, עושים את המוות לתקשורת ומבטיחים משמעת ברזל, קפסולות סגורות וחלומות בהקיץ על סושי עם שליח של וולט לכפר האולימפי.
בקהלים הגדולים בישראל, הענפים האולימפיים זוכים לעניין כמעט אפסי בחיי היומיום שלנו. כדורגל וכדורסל תופסים את כל הכותרות, ורק המסורת של הג'ודו שהתפרצה בן־לילה בברצלונה 1992, מאפשרת לענף לצוף לא רק מעל המים. אז נכון שיש את לינוי אשרם הנהדרת, אבל בואו נראה אתכם נותנים לי שם של מתעמלת אחת בנבחרת ההתעמלות האמנותית המצויינת שלנו. מי שיענה נכון, יזכה לארוחת ערב אינטימית עם משה גרטל האהוב.
אבל בימי האולימפיאדה, אוי ואבוי אם האנשים שלנו שם לא יביאו מדליה. האובססיה הלאומית למדליה ולפודיום לא תדע גבולות, וכגודל הציפיות כך גודל השחיטה. לינוי, ראי הוזהרת.
זוכרים את הסלוגן "האיינשטיין של יפן", שחגג כאן לפני כמעט 20 שנה, כפרסומת למכשירי חשמל של סאניו? זו תהיה האולימפיאדה השנייה שאריק איינשטיין, אולי אוהד האולימפיאדה המושבע ביותר בישראל, לא יראה כבר. במשחקי לונדון 2012, שנה וקצת לפני הסוף, דיברנו כל יום מלונדון לבית ברחוב חובבי ציון. כמה דקות לפני גמר ה־100 מ' דיברנו והוא אמר שבולט ירוץ את ה־100 מ' ב־9.65 שניות. הוא רץ 9.63. טוקיו בלעדיך לא תהיה אותו דבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו