השמפניות כבר הוצאו מהמקררים. דקה נותרה לסיום. היו כאלה שכבר חלצו את הפקק, כי מה כבר יכול לקרות בדקה? חלק אפילו מזגו לכוסות וקירבו אותן לפה. אבל אז היד קפאה, הכוס נותרה באוויר ונשמטה.
מייק אמנגה, כחול אחד אלמוני בן 18 מקריית שמונה, הניף רגל ובלי להתכוון הכדור שלו כל כך טס, שלא היתה לו ברירה אלא להיעצר מאחורי הגב של ג'וש כהן. שער ראשון שכבר נכנס להיסטוריה, ולא חשוב לאן תיסע ההיסטוריה ביום ראשון - לסמי עופר, או לסמי וסוסו.
אם חיפה תזכה באליפות, היא תחבק את הצלחת כל כך חזק, כי אין מכשול ואין מכאוב ואין בור שהיא לא קרסה עליהם, וחובה עליה לצאת מהאחרון, כי כבר נגמרו השפנים ומכבי ת"א רק מחכה.
חשבנו שסמלי שק"ש, קבוצת נעוריו של ברק בכר, תהיה התחנה שבה יאסוף את כתרו הרביעי, אבל הסיפור כנראה גדול יותר, והאליפות תצטרך לעבור, כמו פעם, בבאר שבע.
שלשום בכו כאן על הליגה הלאומית, והבוקר ליגת העל בשיאה הספורטיבי. קודם כשהתעקשו על קיום המשחק במתקן הקטן הזה, ללא העדפה והקלה, ושנית עם קובי רפואה, שכנראה השיג אתמול בדקה ה־93 את משרתו בבית"ר ירושלים. המאמן עוזב מועדון גאה עם בעלים יוצא דופן. אם חילי טרופר חכם, הוא צריך לדאוג שאיזי שרצקי ויענקל'ה שחר יקבלו יחד ביום העצמאות הבא את פרס ישראל.
30 שנים עברו מאז הכל התחיל, ושחר מניח הבוקר תיק עב כרס על השולחן שלפניו. בתוכו סיפור חייו, פרויקט אדיר ממדים שהתחיל בגדול כמעט מההתחלה, נכנס להשתק של עשור, וחזר לעשות סיבוב אליפות בגדר הטובה, אבל עלה על מוקש.
חיפה כלאה את עצמה למשחק חמוץ. ק"ש הקשיחה עמדות והרחיקה את יריבתה מברטקוס, עד שדוניו יירט בראשו את הכדור של סאן מנחם, שעשה טאצ'דאון איטי לרשת. ההד הציקלוני האדיר ביציע התגלגל אט־אט במורד הגבעה, דהר צפונה בואכה אצבע הגליל, חצה את הגבול ללבנון - שם כבר רצה השמועה שחיפה אלופה. בינתיים רק שמועה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו