"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השחיינית הסורית שהצילה ספינת פליטים מטביעה, מפנה את הבמה

יוסרה מרדיני, שהפכה לסמל הכי מרגש של נבחרת הפליטים של הוועד האולימפי, החליטה לפרוש בגיל 25: "עכשיו הגיע הזמן להתרחק ולעבור לפרק הבא. השחייה הייתה עבורי בית כשלא היה לי בית"

,עודכן
0השמעה
הפליטה הסורית מרדיני. התקשורת מתעניינת בה כמו בשחייניות הבכירות

הפליטה הסורית יוסרה מרדיני, שהשתתפה בתחרויות השחייה במשחקים האולימפיים בריו 2016 וטוקיו 2020, הודיעה על פרישה בגיל 25.

מרדיני שנולדה בדמשק, החליטה לברוח ממדינתה עם אחותה באוגוסט 2015, בעקבות בית משפחתה שנהרס בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. בהגיעה לטורקיה, שם עלתה על סירה עם עוד 18 פליטים במטרה להגיע ליוון, מנוע הסירה הפסיק לעבוד ולכן מרדיני גררה את הסירה בשחייה לחוף במשך שלוש שעות תמימות.

לאחר שהמשיכה לגרמניה, היא החלה להתאמן במטרה להגיע לאולימפיאדה, עד שנבחרה לאחת משמונה הספורטאים שהשתתפו במשחקים בברזיל תחת משלחת הפליטים. ואם זה לא מספיק, סיפורה היוצא דופן, הפך בשנה שעברה לסרט בנטפליקס (השחיינית).

View this post on Instagram

A post shared by Yusra Mardini (@yusramardini)

"שחייה היה הבית שלי, הרחק מהבית ב-8 השנים האחרונות, אבל הגיע הזמן להתרחק ולעבור לפרק הבא", סיפרה מרדיני בפוסט באינסטגרם. "השחייה נתנה לי כל כך הרבה, נתנה לי יציבות בזמנים הכי קשים שלי, נתנה לי כוח דרך שיעורי החיים שלמדתי, לימדה אותי נחישות ומשמעת, והכי חשוב - העניקה לי חברויות שאוקיר לנצח".

מדליית זהב לענבר לניר בגרנד סלאם מונגוליה| איגוד הג'ודו

"השחייה הייתה עבורי בית כשלא היה לי בית, עד היום אני אסירת תודה, שהשחייה נתנה לי כעת דרך לעזור לפליטים ברחבי העולם. כשהייתי בת תשע, היה לי חלום להתחרות באולימפיאדה, אז התאמנתי ללא הפסקה והייתי נחושה שיום אחד אצליח".

"הרצון שלי היה רוחק מהמציאות ב-2011 מכיוון שהמדינה שלי הייתה במלחמה, אבל לא הפסקתי לחלום כי הייתי ועדיין כל כך נלהבת מהשחייה. אני ואחותי החלטנו לעזוב את סוריה כדי למצוא ביטחון בגרמניה בשנת 2015. זה אולי נשמע מטורף אבל העדיפות הראשונה שלי עם הגעתי לגרמניה הייתה למצוא בריכת שחייה כדי שאוכל לחדש את האימונים שלי.

"הצגת נבחרת הספורטאים האולימפיים לפליטים אפשרה לי להתחרות כחברת נבחרת הפליטים האולימפיים הראשונה אי פעם, להגשים את החלום שלי ולשנות את חיי לנצח".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"תודה מיוחדת מאוד לאבי שלימד אותי לשחות והיה המאמן שלי במשך 13 שנים, הוא האמין בי והיה תמיד לצידי. אמא, את האדם הכי מתחשב שאני מכירה. אני מעריכה את אינספור השעות שבילית בהמתנה שאסיים את האימון כדי שתוכלי להכין לי סנדוויץ' ולייבש את השיער שלי לאחר מכן. אני רוצה להביע את תודתי לכל המאמנים, הפיזיותרפיסטים, התומכים וכל השאר שעזרו לי לאורך הדרך ודבקו בי בזמנים טובים ורעים", סיכמה בהתרגשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר