לועגים לתקרת הזכוכית: עוד ניצחון ייאמן של נבחרת ישראל
שלושה ימים אחרי שניצחו את יפן משער בתוספת הזמן, השחקנים של אופיר חיים עשו זאת שוב והפכו את הלא ייאמן למציאות מרגשת במנדוסה • עם תמיכה מאסיבית ביציעים, שכללה רימוני עשן בצבעי כחול-לבן, הנבחרת המשיכה לנפץ תקרות זכוכית ולהוכיח שהמילה אמונה היא בכלל לא קלישאה
הדבר היפה בבלתי יאמן זה שהוא נשאר בלתי יאמן רק אם הוא קורה פעם אחת. ברגע שבלתי ייאמן קורה פעמיים – בטח בפרק זמן קצר - הוא הופך אוטומטית ל-ייאמן. הברק אולי לא מכה פעמיים, אבל נבחרת ישראל באליפות העולם עד גיל 20 כן.
שלושה ימים אחרי שניצחה את יפן משער בתוספת הזמן היא עשתה זאת שוב, הפעם בשמינית הגמר מול אוזבקיסטן. באותו מגרש במנדוסה, בערך באותה דקה, בדיוק לאותו השער. אופיר חיים והשחקנים שלו מנפצים תקרות זכוכית, בונים תקרה חדשה, ואז מנפצים גם אותה. ״אנחנו מוכיחים שעם אמונה הכדורגל הישראלי מסוגל לעשות דברים גדולים״, סיכם המאמן עוד ניצחון היסטורי של הנבחרת עד גיל 20. עוד ניצחון ייאמן.
הניצחון הדרמטי על יפן במחזור האחרון של שלב הבתים הביא לנבחרת של אופיר חיים שני דברים כבדי משקל: את תשומת הלב של מדינת ישראל, וציפיות. במשחקים הראשונים התנהלה הנבחרת הישראלית כאנדרדוג שמתפקד טוב יותר כשהוא עם הגב אל הקיר, ופתאום היא מוצאת את עצמה כפייבוריטית שעולה למגרש כשיש לה מה להפסיד.
אל אל ישראל! הנבחרת הצעירה עושה את הבלתי ייאמן ועולה לרבע גמר המונדיאליטו
— כאן (@kann)May 30, 2023
לתקציר המשחק המלא >>>pic.twitter.com/7uhnVK1vjV
״אנחנו רוצים את הציפיות האלה ואני בטוח שהשחקנים האלה יעמדו בהן״, אמר אופיר חיים, שביומיים שקדמו למשחק היה עסוק בוויסות רגשי של שחקניו. ביממה שאחרי ״נס מנדוסה״ הראשון הוא איפשר להם יום מנוחה שכלל מפגש עם המשפחות וטיול ברחבי העיר, כאשר למחרת החזיר את הפוקוס לקראת המשחק מול האוזבקים – אימון מסכם, אסיפות וידאו, הכנה מדוקדקת למפגש מול אלופת אסיה.
בינתיים, כוח המשיכה של נבחרת ישראלית מצליחה התחיל לפעול בשיא המרץ. אנשי הקהילה היהודית במנדוסה ערכו מפגש עם צוות הטלוויזיה של כאן11, שם החליפו הצדדים רשמים ומסקנות לגבי החשיבות של נבחרת ישראל בחברה הישראלית.
המסקנה שיצאה מהמפגש הזה הייתה אחת: על כולם לנצל את ההזדמנות שנפלה בחלקם ולהתייצב באיצטדיון כדי לתמוך בחבורה של אופיר חיים. במקביל, מוצ׳ילרוס ישראלים עלו על מטוסים ואוטובוסים מבואנוס איירס, מקסיקו, צ׳ילה והסביבה, נחושים לדחוף את הנבחרת לרבע הגמר. לשם כך, כמה מהם רכשו רימוני עשן בצבעי כחול-לבן, בהם השתמשו כדי להדליק את היציעים. המאבטחים הארגנטינאים לא אהבו את זה והעבירו אותם ליציע מבודד מאחורי השער, שם הם השתמשו בגרונות כדי לעודד ללא הפסקה.
עם התמיכה הזאת, הנבחרת פתחה טוב. רוי נאווי ועומר סניור קיבלו מקום בהרכב בזכות היכולת הטובה שהציגו מול יפן, ואחרי שבע דקות תאי עבד כמעט וכבש אך הנגיחה שלו נעצרה בקורה. בהמשך גם האוזבקים איימו על השער של תומר צרפתי אך הכדורים לא נכנסו לא בצד הזה וגם לא בצד השני.
במחצית השנייה חיים ביצע חילופים ושלח למגרש את שיבלי, חלאילי, קנצפולסי וסלמן. הנבחרת הגבירה את הלחץ ובמקביל האוזבקים נסוגו לאחור. כמו מול יפן, התחושה הייתה שישראל תעשה את זה – רק נותר לגלות מתי ומי? אז המתי היה הדקה ה-97, אז קיבלה הנבחרת כדור חופשי על סף הרחבה. איליי מדמון לא מיהר עם ההגבהה, הוא התייעץ עם חבריו על התרגיל הנדרש ורק אחרי שקיבל אישור הגביה כדור שחשף את המי – ענאן חלאילי, שחקנה של מכבי חיפה, דחק את הרגל וכבש את השער ההיסטורי – עוד אחד בסדרה של רבים כאלה.
הפעם, להבדיל מהטירוף מול יפן – החגיגה הייתה גדולה אבל יותר מאופקת. ככה זה שדבר הופך להיות יאמן – מתרגלים לזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו