דיאלנא' (משלנו): הניצחון הוא של כולנו

שלושת הנערים נעמדו מול המסך הגדול של בר ה״ביאליק 26״ והביטו. הדרמה על המסך היתה בשיאה. מרוקו - 1, פורטוגל - 0, ונותרו עוד שלוש דקות לסוף המשחק. כשנשמעה שריקת הסיום, נשמעו שאגות שמחה מרוחקות מהבתים שליד המרכז המסחרי הותיק בשכונה ב׳ בבאר שבע. אחד הנערים התחיל לבכות. ״רונאלדו״, הוא נשנק בשביל אלילו. חברו הביט בו משתאה - ״מה אתה בוכה, יא תבע, מרוקו נצחה, שכחת שאתה בכלל מרוקאי?״.

חמשת אלפים קילומטר מערבה מבאר שבע, על חופי האוקיינוס האטלנטי במרוקו, דיתי אלון מספרת על האווירה - "אני נמצאת כרגע עם אבי בטיול מאורגן במרוקו. את השבת העברנו בעיר אל ג׳דידה, לחוף האוקיינוס האטלנטי, אשר ידועה גם בשמה הפורטוגזי - מזאגאן. זו חוויה להיות ברגע היסטורי כזה במרוקו ועוד בעיר שהקימו הפורטוגזים ולכן היא בנויה לא בסגנון המורי אלא הפורטוגזי. במקום כזה, אי אפשר היה שלא לחשוב על המשמעות ההיסטורית של המשחק הזה.

"לאורך כל המשחק, היתה כאן חויית מסך מדהימה בלובי המלון. הכל נעצר והפסיק. כל העובדים וכל התיירים ישבו ביחד מביטים על המסך, וכשזה נגמר, זו היתה חוויה אדירה, הרגשתי כמו רעידת אדמה, על הקצה, אבל זה כלום לעומת מה שאני רואה שקורה כרגע ברחובות. שם הכל חגיגה עצומה".

״זה לא רק נצחון של מרוקו, זה נצחון של כל אפריקה!״ אומר אחמד הסטונדט מאסווירה. ״מרוקו היא המדינה היחידה שהופיעה במונדיאל בשלב הזה! וחשוב שתבינו שם בישראל - המאגרב הוא ישות מובחנת, אנחנו מוסלמים אבל לא בדיוק מרגישים ״ערבים״, אנחנו גם אפריקאים, ובעיקר ״מוגרבים״״.

שוב ושוב השיחה עם אחמד נקטעת, רעש החגיגה לא מפסיק מסביבו, אני מנסה להבין מה הוא אומר בדיוק, עד שלבסוף הוא מתנצל, דבר איתי מחרתיים, עכשיו תן לחגוג״ הוא נפרד ממני מאושר.

חברה כותבת בפייסבוק - ״מרבון רונלדו. גיז'דר כל הדרך החוצה״ חברה אחרת עונה לה ״וועליה״ בצחקוקי שמחה, ומציעה לצאת ולרקוד ברחובות אופקים עם מגשי מימונה. כמה גברים לבושים בבגדי שבת, חולפים לצד המרכז המסחרי הותיק. נשארו לראות את המשחק לאחר צאת השבת, וכעת שבים בצעד קליל וצוהל הביתה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

״אין, מרוקאים אלופים, אני אומר לך - אין עלינו״ - ״עלינו??״ מצחקק חבר אחר בקבוצה - גול אחד וחזרת לשורשים? - ״נו בחייאת, מרוקו זה הכי ״דיאלנה״, שלנו, תמיד היתה, לכל יוצאי מרוקו״ , ״עזוב אותך משטויות״ אומר חבר אחר, ״זו דרכו של העולם. כשמפסידים זה הם, וכשמנצחים - פתאום כולם ״דיאלנה״. ״