אף שתיק התרבות והספורט נשאר במקום נמוך בסדר העדיפויות של ממשלות ישראל בעת החדשה - עדיין מדובר בתיק שזוכה לחשיפה רבה, גם אם מדובר בפרס ניחומים עבור רוב הפוליטיקאים שלוקחים אותו בחוסר חשק.
לכתבות נוספות בסדרה:
שר התיירות הבא, לטיפולך: פוטנציאל ענק, תפקיד מאתגר
רוחות מלחמה: לשר הביטחון הבא מחכים אתגרים משמעותיים
גם אם תקציב המשרד אינו גבוה כשל שאר המשרדים, בסופו של דבר, כל מדינה שרואה את עצמה נאורה ומתקדמת צריכה להבין את החשיבות של הספורט והתרבות במדינה.
השבוע עלתה שוב סוגיית משחקי הכדורגל בשבת. אך אין מה לדאוג, מכיוון שגם השר המיועד וגם בצלאל סמוטריץ' הם מאותה הקואליציה, אז נדמה שהשניים יצליחו להגיע לידי הסכמות. הצרות של הכדורגל הישראלי כל כך גדולות, שנדמה שהשבת עומדת להיות הבעיה הכי קטנה של השר המיועד.
שר או שרת הספורט שייכנסו לתפקיד יתמודדו עם כמה אתגרים לא פשוטים. נתחיל בעולם הספורט הישראלי: הספורט המוביל בישראל, הכדורגל, עובר את התקופה האלימה ביותר שידע. אוהדים נגד שוטרים, שוטרים נגד אוהדים ותחושת מיאוס בקרב אוהדים רבים, שמדירים את עצמם ואת משפחותיהם מהאצטדיונים.
מכת מדינה
האלימות היא אולי מכת מדינה, אבל הכדורגל, באופן טבעי, מנקז אליו גם את השוליים של החברה הישראלית, וככזה - הופך קרקע פורייה לאלימות. בכלי התקשורת השונים מאיימים שעוד רגע יהיה לנו את הנרצח הראשון במגרשי הכדורגל, ואף שמדובר בענייני ביטחון הפנים - שר הספורט החדש יצטרך להיות הפה של אוהדי הכדורגל, שרובם הופכים לקורבנות על לא עוול בכפם.
משימה נוספת שתעמוד בפני שר הספורט היא הגדלת מספר הנערות והנשים המעורבות בספורט בישראל. עם ייצוג נשי דל בכנסת הנוכחית, נדמה שאין מי שישמור על האינטרס של הילדות ברחבי ישראל. שר ספורט אחראי יידע לייצר חקיקה, ולהפנות תקציבים לאפליה מתקנת שתסייע להכניס למעגל הספורט נשים חרדיות, נשים בדואיות ונערות וילדות שמגיעות משכבות סוציו־אקונומיות נמוכות. זו משימה לאומית והשקעה לעתיד.
להיות מוסד תרבות בישראל, בטח אם אינה תרבות מהזרם המרכזי, זה מאבק יומיומי. ריבוי מוסדות תרבות בכל שכבות האוכלוסייה, ועידוד הציבור הישראלי לצרוך את מרכולתם, הוא דבר מהותי בעידן שבו אנחנו חיים. זה בדיוק התחום שבו השר צריך לנסות להביא עוד ועוד תקציבים למשרד שלו, כדי להילחם על התרבות המקומית שחלקה גוססת.
חלוקה שוויונית בתרבות
אף שהשר או השרה מגיעים עם תווית פוליטית מסוימת, הם צריכים לזכור שעליהם לחלק את הכסף ואת התקציבים גם למוסדות שסביר להניח שיבקרו את הממשל, או שלא ימצאו חן בעיני מרכז הליכוד והחברים מעוצמה יהודית. זה בדיוק תפקידה של התרבות - לאתגר את השיח בחברה.
התרבות הישראלית לא יודעת להוקיר אמנים ותיקים. רובם מגיעים לפנסיה כשהם מחוסרי כל, לא זוכים לכבוד המגיע להם בתקשורת, ואין מי שדואג להנציח ולספר לדורות הבאים כמה גדולה היתה תרומתם לחברה. זה חלק מתפקידו של משרד תרבות - לדאוג לגדולי העבר, כדי לייצר מורשת במדינה שעדיין בונה את עצמה מבחינה תרבותית.
אחזור שוב לנושא שאיתו פתחתי. משרד התרבות והספורט אינו פחיתות כבוד. הוא לא חייב להיות מקפצה לתפקיד טוב יותר. יש בו יוקרה לא פחות ממשרדים אחרים.
לכתבות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו