"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רווקות מאוחרת אצל נשים חרדיות - מבט מבפנים: "הקפאת ביציות? לקח לי שנה וחצי להתאושש מהטראומה"

באיזה שלב מבינה רווקה חרדית שעליה לשקול הקפאת ביציות? למי היא יכולה לפנות לעצה? מה עמדת ההלכה בנושא? ד"ר מיכל דבירי, רופאת נשים בכירה, בשיחה עם מרב סבר • צפו

,עודכן
0השמעה
טיפול פוריות (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

שימור פריון לרווקות במגזר החרדי הוא נושא טעון ורגיש, שכמעט ואינו נדון בפומבי. הוא נעדר מהשיח בעיתונות המגזרית, באתרי החדשות ובכנסים המיועדים לרווקות חרדיות. היוזמות המעטות להעלאת המודעות בתחום זה מתמקדות ברבנים ובנשים בעלות תפקידים בקהילה, אך אינן מגיעות ישירות לרווקות עצמן.

בעוד רווקה חילונית עשויה להתמודד עם מספר מצומצם של מכשולים בדרכה להקפאת ביציות, רווקה חרדית ניצבת בפני אתגרים רבים ומורכבים יותר בתהליך זה. ד"ר מיכל דבירי, רופאת נשים בכירה, משוחחת עם מרב סבר, כתבת "ישראל היום", רווקה בעצמה ובוגרת המערכת החרדית. יחד הן חושפות בעדינות את השכבות השונות של נושא רגיש זה.

ישראל היום

ד"ר דבירי מסבירה את ההבדל בין רווקות חילוניות לחרדיות בהקשר זה: "כשאישה בת שלושים חילונית מגיעה אליי, דווקא אצלה זה לא נראה כמו רווקות מאוחרת. ייתכן שאומר לה, מומלץ לפני גיל 35, בואי תראי שנה-שנתיים מה קורה, ואם לא יעבוד תתקדמי להקפאת ביציות. אבל אישה חרדית שמגיעה לגיל 30, ולא התחתנה, זה כמו גיל 40 של החילוניות."

מרב סבר מתארת את המציאות המורכבת של רווקה חרדית: "להיות רווקה חרדית זה לקונה. אף אחד לא יודע מה לעשות איתך. את לא שייכת לקהילה, אין לך בעל שיש לו בית כנסת או ששייך לרב, אין לך מאיפה לקבל את המידע. גם מבחינה נפשית זה שבר גדול. האם ויתרתי על החלום לזוגיות? מה זה אומר עליי? מי נמצא איתי בכלל בתהליך מבחינה נפשית?"

השיחה מתמקדת בשאלות מהותיות: באיזה שלב מבינה רווקה חרדית שעליה לשקול הקפאת ביציות? למי היא יכולה לפנות לעצה? מה עמדת ההלכה בנושא? האם מותר או אסור? עם מי אפשר לחלוק את ההתלבטות? האם ההורים והמשפחה מעורבים בתהליך? ומהן החוויות שהנשים הללו עוברות לבדן במסע המאתגר הזה?

מרב משתפת בחוויה האישית שלה: "התחלתי את התהליך לפני שנה וחצי. והייתה לי טראומה מטורפת. ואני רוצה להבין למה אני שומעת על כל כך הרבה בנות שנפגעות בתהליך. התחושה שלי הייתה שאני צריכה לבוא עם עשר חומות ולהילחם. זה תהליך כל כך רגיש, כל כך עדין, למה לזהם אותו?"

היא מוסיפה: "אני, שמחזיקה מעצמי אישה חזקה, לקח לי שנה וחצי להתאושש מהטראומה הזו. זה נושא רגיש שאין לי למי להתלונן, אין לי למי לספר. אני לא יכולה לשתף בסיטואציה הקשה שעברתי. הלכתי לכל המקומות האלה לבד. אני יוצאת מהרופאה מזועזעת, ואני לא יכולה לכתוב על זה באינסטגרם."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר