מערכת בחירות חמישית בתוך שלוש שנים יצאה לדרך, וכל זה קורה בטיימינג מאוד גרוע עבור אזרחי ישראל. גל ההתייקרויות בעיצומו – מחירי הדלק, חלב, ביצים, מים, עולים, בקרוב גם תעריף החשמל יעלה, שלא לדבר גם על מחירי הדירות. אבל דווקא עבור הפוליטיקאים, תקופה מורכבת זו מייצרת קרקע פורייה לקמפיינים יצירתיים, ושפע הבטחות בחירות.
חן הרצוג הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO אומר בפודקאסט הכלכלי החדש של "ישראל היום" בהנחיית סוניה גורודיסקי: "הכלכלה היא לא כפתור שלוחצים, ויש נטייה טבעית של מקבלי ההחלטות להראות תוצאות מיידיות, והנטייה הזאת גוברת ככל שמתקרבים לתקופת הבחירות. האזרחים צריכים פתרונות ארוכי טווח ולא קצרי טווח. אם ניקח את הדוגמאות הבולטות שהיו בתקופת הקורונה – המענק לכל אזרח או המענקים לעצמאים שחולקו בתנאים מאוד גמישים ואחרי הבחירות חלקם בכלל נאלצו להחזיר אותם, וגם עבור שאר המשק – מישהו צריך לשלם על זה כי אין ארוחות חינם".
ההבטחה של ליברמן להוריד את מס הבלו על הדלק בעוד חצי שקל הוא צעד הכרחי או כלכלת בחירות?
"אנחנו נמצאים בגל עליית מחירי הדלקים שהיא לא תלויה בנו. מחירי האנרגיה עולים בכל העולם. הממשלה נקטה כאן בצעדים קצרי טווח שלא פותרים את הבעיה. הורדנו את הבלו על הבנזין בחצי שקל – האם פתרנו את הבעיה? לא. אחרי חודש המחיר עלה כי המחירים בעולם עלו. אותו דבר לגבי מחירי החשמל – הורדנו את הבלו על הפחם מ-100 שקלים לשקל – האם הבעיה נפתרה? לא. למה אני קורא לזה צעד פופוליסטי וקצר טווח שלא משנה את פני העתיד? כי הנה, מחירי הפחם המשיכו לעלות בעולם ואנחנו רואים עלייה חדה בתעריף החשמל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו