מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, סיגל לעצמו הרגל משונה, שלא לומר מגונה: בכל פעם שהוא נקלע למבוכה - כמפכ"ל, מפכ"ל לשעבר או סתם כאזרח - הוא מפליג בסיפורים. רובם מעולם לא הוכחו, חלקם הוכחו כשקריים.
אירוע מהסוג הזה התרחש השבוע כאשר רנ"צ בדימוס אלשיך, שעומד תחת שאלות וביקורת על רקע פרשיית החשד לריגול מצד המשטרה, התייצב לענות על שאלות בכמה תוכניות רדיו. זו לא היתה חוויה קלה למי שהיה גם סגן ראש השב"כ, המורגל ביחס קטיפתי מצד התקשורת ובמקום זאת ספג מבול שאלות נוקבות מהמגישים, שזכו מצידם לתשובות מעט פחות מדויקות ומשכנעות.
אך אז פנה אלשיך לטריק הישן וטען בשידור את הדברים הבאים: "היה ניסיון להדביק את הטלפון שלי ברוגלה אחרי שסיימתי את התפקיד. בלמתי את הניסיון ואיתרתי את הגורם שעומד מאחוריו".
על פי אלשיך, אזרח ישראלי עשה ניסיון להדביק מכשיר טלפון של מפקד המשטרה וסגן ראש שירות הביון לשעבר, ברוגלה. אין צורך להסביר את חומרת העבירות. אלשיך, לטענתו, אף מחזיק בשמו של העבריין המסוכן ובכל זאת, לא ידוע על תלונה, חקירה כלשהי או דחיפות לאתר את מי שביצע לכאורה עבירות שיכולות להגיע לכדי ריגול.
היה אפשר לפטור את העניין בכך שהוא חד־פעמי, אולי טרדות המעסיקות את אלשיך לא מותירות לו זמן לפעול מול אירוע בסדר גודל כזה. אך מי שכונה "השועל" בזמנו בשב"כ, עושה בטקטיקה הזו שימוש סדרתי, ועלילותיו הגרנדיוזיות אינן יכולות להישאר באוויר.
המקרה הידוע ביותר הוא מותם הטרגי של יעקוב אבו אל־קיעאן והשוטר ארז עמדי לוי, שנהרגו לאחר ששוטרים זיהו בטעות את הראשון כמי שמתכוון לדרוס אותם וירו בו למוות. המפכ"ל אלשיך קבע כי אל־קיעאן הוא טרוריסט, ומסרב לחזור בו מכך גם כיום, שנים לאחר האירוע, זאת ללא הוכחות מסוג כלשהו לקביעה הדרקונית.
במקרה אחר טען אלשיך כי חוקרים פרטיים עקבו אחר בכירי חוקריו, אלו שחקרו בין היתר את בנימין נתניהו. בתחילה תדרך אלשיך עיתונאים בעילום שם, ומאוחר יותר חזר על כך בפומבי. זהו אירוע חמור ביותר, אך גם הוא לא הוכח, נחקר או התברר מעולם.
מעשייה נוספת מבית היוצר שלו היא האשמתו של ניצב יורם הלוי כי הוא חותר תחת המפכ"ל בעזרת רה"מ דאז נתניהו. אלשיך העביר את המידע לעיתונאים, שמיהרו לפרסמו מבלי שניתנה להם בדל ראיה לכך, דבר שהודו בו פומבית. גם אירוע טקטוני זה לא הוכח מעולם.
בעולמו של אלשיך אירועים שבהם ראש ממשלה מכהן שולח חוקרים פרטיים, ניצב במדים מנהל קשר נסתר עם הדרג המדיני מול מפקדו, אזרחים שנהרגו בתקלה אסונית הם טרוריסטים ובכירים במערכת הביטחון הודפים ניסיונות ריגול אחריהם - כל אלו הם קוריוז, אמירה סתמית, פולקלור, משהו שיכול להישאר סתם כך תלוי בחלל, ללא צורך לספק תשובות או ראיות.
מפחיד לתהות באילו עוד עניינים או נסיבות סיפר לנו, או לאחרים, המפכ"ל וראש השב"כ לשעבר, מעשיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו