"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מדוע ערביי ירושלים לא הצטרפו ל"מבול אל-אקצא"?
בעשור האחרון חל שינוי דרמטי בהתנהלות עיריית ירושלים וממשלות ישראל ביחס לערביי מזרח העיר • תקציבי עתק מושקעים בשלל תחומים לשיפור איכות החיים
אזעקות ביום ירושלים| צילום: אורן בן חקון

מדוע ערביי ירושלים לא הצטרפו ל"מבול אל-אקצא"?

בעשור האחרון חל שינוי דרמטי בהתנהלות עיריית ירושלים וממשלות ישראל ביחס לערביי מזרח העיר • תקציבי עתק מושקעים בשלל תחומים לשיפור איכות החיים

,עודכן
0השמעה

ב־2021 הופעלה במצעד ריקוד הדגלים אזעקה בעקבות ירי רקטות מעזה. מייד לאחר מכן התפרצו אירועי אלימות קשים בערים מעורבות, שבמהלכם מוסלמים תקפו יהודים שגרו בשכנותם. הלחימה בתקופה זו נקראה בפי צה"ל מבצע שומר החומות.

בפרוץ מלחמת חרבות ברזל ריחפה באוויר השאלה: האם ערביי ישראל, ובכללם ערביי ירושלים, יצטרפו לחמאס או שיישארו בצד. כיום התשובה ברורה: הם נותרו בצד. אנו יודעים בוודאות כי חמאס ניסה לרתום אותם למלחמה. מוחמד דף ויחיא סינוואר קראו למלחמה בשם שמזכיר את אל־אקצא כדי למשוך את "ערביי הפנים" למעגל האלימות: טופאן אל־אקצא. משמעות השם היא שיטפון ממסגד אל־אקצא שישטוף את מדינת ישראל. הרעיון נלמד מהלחימה ב־2021.

כוחות משטרה פרוסים ברחבי הערים במהלך מבצע שומר החומות,צילום: סוכנות ג'יני

התשובה לשאלה מדוע ערביי ירושלים לא הצטרפו מורכבת משישה גורמים:

הלם: ביום פרוץ המלחמה הוכתה המדינה בתדהמה, אך גם ערביי ירושלים. הם לא האמינו שחמאס הצליח לפרוץ לשטח ישראל, וחששו כי המדינה תתנהג כחיה פצועה ותנקום בהם על מה שחמאס עולל לתושבי העוטף.

משטרת ישראל: מפקד מחוז ירושלים, שצבר ניסיון בשומר החומות, הבין מהר את המתרחש ב־7.10, גייס מילואים במהירות והנחה לפעול ביד תקיפה לנוכח כל גילוי אלימות.

הסתה: אחד הלקחים המרכזיים משומר החומות הוא לטפל בהסתה לפני שהאירוע יוצא משליטה. משטרת ירושלים שינתה את שיטת הטיפול, והמסיתים המרכזיים כבר היו עצורים בפרוץ המלחמה ולא הצליחו לשלהב את היצרים בירושלים.

מזרח ירושלים,צילום: Getty Images

נזק כלכלי: הסוחרים במזרח ירושלים נפגעו קשות בקורונה ובשומר החומות. חוסר המוטיבציה שלהם להיכנס להרפתקה חדשה שלא ברור האם תביא לשינוי היווה גורם מרסן.

תוצאות שומר החומות: מבחינת ערביי ירושלים המאבק לא היה מוצלח ולא היו הישגים להתפאר בהם. שנה לאחר מכן אפשרה ממשלת השינוי את תוואי ריקוד הדגלים המקורי, עליית יהודים להר הבית נמשכה, ודיונים על פינוי ערבים בשייח' ג'ראח נמשכו.

עשה טוב: בעשור האחרון מתחולל שינוי דרמטי בהתנהלות עיריית ירושלים וממשלות ישראל ביחס למזרח העיר. תקציבי עתק מושקעים בשלל תחומים לשיפור איכות החיים של ערביי מזרח העיר. השכונות מתחילות לעבור ניקיון, תשתיות משופרות, ונבנים בתי ספר. האזרח הפשוט מתחיל להרגיש בשינוי. הוא מבין שיש יתרונות במדינת ישראל ומעדיף ליהנות מהשינוי במקום להתקומם.

כתוצאה מכל הגורמים הללו המוטיבציה להצטרף ללחימה היתה נמוכה.

בסוף רמדאן 2022 נאם סינוואר בעזה והתפאר בהישגי חמאס משנת 2021. כשברקע תמונת מסגד אל־אקצא ובתוכו לוחמי מג"ב הוא אמר: "התמונה הזאת אסור שתחזור". סינוואר יצר משוואה, כפי שלמד מנסראללה, שכובלת את ישראל: "עזה מגינת ירושלים". אלא שכעבור שנה וחצי מנאומו המשוואה קרסה לחלוטין. עזה חרבה, וירושלים ממשיכה להתרחב ולהתפתח. השקט נשמר בה בזכות שילוב בין "סור מרע" ו"עשה טוב" בדמות שינוי מדיניות חיובי בעיר.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "זאת ירושלים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בנימין טרופר

הכותב הוא מנכ"ל "זאת ירושלים"