יש אנשים שמטפסים על הרים, יש אנשים שצונחים מגבהים, אבל ליו"ר הכנסת מיקי לוי יש תחביב משלו: לצעוק "בושה וחרפה!". "בושה וחרפה!" הוא צעק לבני גנץ פעם אחת מהיציע כשהאחרון נאם במליאה, "בושה וחרפה!" צעק בוועדה אחרת, "בושה וחרפה!" העניק גם לח"כ מיכל בירן בנאום, ועוד. כחובב מקצועי הוא דואג לצעוק בזעם, רק כשיש מצלמות. לפעמים הוא אפילו מאלתר בווירטואוזיות על־אנושית כמעט, כמו ה"חרפה ובושה!" ששלף בעוד ועדה נשכחת.
לוי גם חוטא בשירה. המפורסם שבחיבוריו, הספוקן־וורד "תיזהרו", הוקרא בוועדה אחרת: "תיזהרו, אני מזהיר אתכם / חבורה של נוכלים, אתם אפסים / נראה אותך מוציא אותי / איזו חרפה אתם מביאים / על הבית הזה / אני בז לכם, גועל נפש / אל תיגעו בי" (מילים: מ' לוי, לחן: צעקות).
יצא גם אלבום שני:
"את טינופת / תסתלקי מפה / חבורה של טינופות / חלאת אדם / את חלאת אדם / חלאת אדם".
(מילים ולחן: כנ"ל)
אבל זה היה כשלוי היה ח"כ צעיר, אי שם לפני שנים רבות (קצת יותר משנה). היום כבר לא מדובר בח"כ רודף שררה, כי אם ביו"ר כנסת. ויו"ר כנסת לא צועק "בושה וחרפה!" כמו כל העמך הפשוטים מהמליאה. הו לא. בתפקידו הנוכחי משכלל לוי את הבריונות שלו לרמה שטרם נראתה בכנסת, כשהוא מנצל את הכוח העצום שטמון בידיו כדי לסרס את הכלים הדמוקרטיים של חברי האופוזיציה. וזה כבר מסוכן.
בתוך תקופה קצרה, לוי החל לנהוג בכנסת כבצעצוע פרטי. בהחלטה אנטי־דמוקרטית וחסרת בושה, הוא העניק לחבריו מהקואליציה אשראי לייצוג חסר פרופורציות ביחס לכוחם בכנסת בוועדות השונות - ופשוט ביטל את האופוזיציה. כי ככה. כשגילה שנואמים מהאופוזיציה זוכים לרייטינג גבוה מדי, המציא נוהל חדש המגביל את זמני נאומי האופוזיציה. למה? כובע.
כל זה קורה כשלוי, בתקופה קצרצרה כיו"ר, הרחיק מהמליאה יותר ח"כים מכל שלושת היו"רים שקדמו לו גם יחד. השיטה? לוי ויתר על הנוהל שמחייב שלוש קריאות מקדימות להרחקה. למה? כי ככה בא לו. מה תעשו?
השיא הגיע אתמול, כשפקד על סדרניו להרחיק את ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מחדר אחורי בכנסת, שאליו נקלע במהלך ויכוח. הסדרנים, נבוכים ומבולבלים, מצאו את עצמם ממלאים הוראות שאין להן תוקף חוקי. תרגום: לוי, ניצב בדימוס, הקים מעין מיליציה משלו בכנסת, שסרה למרותו. מה ימנע ממנו לשלוח סדרנים ולהרחיק את רוטמן בפעם הבאה גם מלשכתו הפרטית?
כך מסתובב לוי, עם היסטוריה עשירה באלימות מילולית כח"כ, בתור המבוגר האחראי בעיני עצמו שנוהג בכנסת כבשלו. בנשמתו הוא עדיין ניצב במשטרה. מנטלית, טיפול נקודתי בעזרת וולגריות ואלימות אקראית, תוך האשמת כל העולם "כי ככה אמרתי", היא עדיין דרכו הטבעית לפתור בעיות.
במקום את הטוב, לקח לוי מהמשטרה את כל מה שרע. הוא מנצל תפקיד כה עדין דווקא כדי לרמוס דמוקרטיה. בריון הוא בריון גם במדי משטרה, וגם בחליפה מחויטת. נכון לעכשיו ממשיך לוי לעשות בחוקי המליאה כבשלו, כי פשוט אין מי שיעצור אותו. איך אמר מישהו? בושה וחרפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו