להמשיך להבדיל בין הממד המדיני למוסרי

אתה רואה דמות ערטילאית קופצת אל התהום. אתה מסתכל אחורה למסריט וצועק: "היינו כבר בסרט הזה! תעצור ותחזיר את הגלגל אחורה".

אבל העסק מתגלגל כנגד כל מה שנתפס כמהלך נורמלי של ההיסטוריה. אנחנו שומעים את הביטוי הזה, "הצד הנכון של ההיסטוריה". מי שנהג להשתמש בביטוי הזה היה הנשיא אובמה. מלבד היוהרה שמעמידה את הדובר כמי שיודע שההיסטוריה מתקדמת. מתקדמת לאנשהו, והוא יודע לאן, זו מהאמירות החלולות שפותרות זמנית אי-נוחות תודעתית. אבל מדינה כמו ישראל נדרשת להבין איפה היא במעגלי ההדף של האירוע הזה, של המתקפה הרוסית לכיבוש אוקראינה.

שיקול תועלתני

הצד המוסרי חשוב, אבל מהרגע שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבהיר כי העם האוקראיני הוא הקיר שבו נתקל פוטין, ואילו ארה"ב לא תשלח לשם בשום מקרה חיילים, זה אומר שלכל אחד בזירה הבינלאומית יש שיקול תועלתני שאיננו מוסרי כלל. גם מה שארה"ב יכולה לעשות בלי נעליים גבוהות על הקרקע הקפואה, היא לא עושה. למשל, להתרומם לגובה האיום הגרעיני של רוסיה.

ישראל עומדת לא רק מול באבי יאר המופצצת; מול העיר פרוסקורוב ששמה שונה לחמלניצקי. היא ניצבת בדומה לאוקראינה כמדינת גבול, מדינת חיץ, מבחינות רבות יש לה גבול עם רוסיה בצפון. הנהגת ישראל חוזרת לדילמה שמלווה את המדינה מאז הקמתה ב-1948 - בשיאה של המלחמה הקרה הקודמת. ליבה של ישראל היה במערב, אך ללא הסיוע המדיני והצבאי המוגבל של רוסיה הסובייטית, לא היתה לנו מדינה.

כשפרצה מלחמת קוריאה ב-1950, בן גוריון עשה מאמץ פתטי לחבור לברית עם ארה"ב, ואף הציע לשלוח יחידות של צה"ל לקוריאה. זה כמובן לא קרה. התמיכה האמריקנית בישראל היתה רפה. האמריקנים היו מוכנים לגעת במדינה היהודית רק עם מקל של 10 מטרים. סיוע כלכלי מוגבל ואמברגו נשק. הדרך שסלל בן גוריון מול הניכור האמריקני בתקופת אייזנהאור והעוינות המסוכנת של בריה"מ, היתה של ניטרליות מערבית, בדומה לשבדיה ולצרפת, שהפכה לשותפה אסטרטגית חשובה ביום סגריר. וכמובן, פיתוח מפעל הטקסטיל בדימונה.

האיזון הנכון

החל מעליית לוי אשכול ב-1963, נפתח עידן של התקרבות לארה"ב של הנשיא ג'ונסון. בעולם הדו-קוטבי, ממלחמת ששת הימים והלאה, ישראל נמצאת בצד האמריקני ומשלמת על כך את המחיר. המלחמה הקרה לוהטת בגזרת המזרח התיכון. ישראל ניצבה מול ברית סובייטית-ערבית, כולל מלחמת טרור. 1967 עד 1973, כולל מלחמת יום הכיפורים, זו התקופה שבה צה"ל נלחם גם נגד בריה"מ. אף אחד לא יכול להטיף לישראל בנושא הזה.

ישראל שילמה את מחיר נטישת הקו של הניטרליות המערבית. בעשור האחרון מצאה ישראל את האיזון הנכון בעולם, שבו רוסיה היא מעצמה חלשה יותר מארה"ב.

הפרופיל הגבוה שישראל מפגינה במערכה הנוכחית דוחק אותנו שוב לצד האמריקני. דרוש מאמץ להמשיך להבדיל בין הממד המדיני-אסטרטגי לממד המוסרי שזועק אלינו מאדמת אוקראינה.