חוששים מסנקציות? "יבואנים פנו לאוקראינה בניסיון לגבש כללים לרכישת תבואה"

פרשת יבוא הדגנים החשודים כגנובים מאוקראינה לישראל מקבלת תפנית מפתיעה: כמה מיבואני התבואה פנו לאוקראינה בבקשה להסדיר את הנושא.

ל"היום" נודע כי במסגרת הפנייה מבקשים היבואנים לנסח מזכר, שיאפשר וינחה כיצד לבדוק עסקאות חשודות ולהימנע מרכישת תבואה שמקורה בשטחים שכבשה רוסיה בתוך אוקראינה. היוזמה מגיעה אחרי שלפני קצת יותר משבוע הסתיים המשבר סביב האונייה "פנורמיטיס", שהייתה אמורה לפרוק את תכולתה החשודה בממגורות דגון בחיפה. לפי הודעת איגוד יבואני התבואות לישראל, ב-30 באפריל, "לאור הנסיבות, נאלצת חברת יבוא התבואות, צנציפר, לדחות את האנייה הרוסית, עליה יש מטען חיטה שעומד בשיא הסערה מול אוקראינה. הספק הרוסי של מטען החיטה יאלץ למצוא יעד אחר לפרוק בו את המטען".

"הספקים (בארץ) רוצים לבטח את עצמם", מסביר גורם המעורה בפרטי היוזמה. "יש אתרים שבאמצעותם אפשר לבדוק כ-90% מהעסקאות: האם האונייה נמצאת תחת סנקציות מערביות? האם היצואנים חשודים באוקראינה ככאלה המספקים תבואה גנובה? לגבי חלק מהמקרים נדרשת בדיקה מיוחדת".

באוקראינה מנסים לסכל רכישת תבואה גנובה גם במדינות אחרות כמו טורקיה, אלג'יריה ומצרים, ולדברי הגורם, יש בעסקאות כאלה, המערבות זיוף מסמכים, גם פוטנציאל לעבירות על החוק הישראלי – למשל, על פקודת המכס בשל הצגת מצג כוזב, על האיסור להלבנת הון ועל קבלת דבר במרמה.

מערכת "היום" פנתה במייל לחברות יבוא הדגנים. משגרירות אוקראינה לא נמסרה תגובה.

העימות סביב "פנורמיטיס" היה אך הפרק במאבק המשפטי-דיפלומטי שמנהלת אוקראינה מאז 2014. אוקראינה, הנחשבת זה מאות שנים "אסם התבואה של אירופה", נאבקת נגד גניבת התבואה בפרט והמשאבים בכלל מאז כבשה רוסיה באמצעות בדלנים חלקים מהדונבאס. החל מהפלישה הטוטאלית לאוקראינה בפברואר 2022, התופעה החמירה עוד יותר: רוסיה השתלטה על שטחים עצומים של גידולים חקלאיים - חיטה, שעורה, החמניות ורבים אחרים – והחלה משנעת אותם לשווקים בעולם תוך טשטוש המקור, למשל באמצעות העברות מטען בלב ים בין אוניות צובר והנפקת מסמכים חדשים בנמלים רוסיים.

המערב נמנע ברובו מרכישת התבואה הזו, ולכן הרוכשות העיקריות הן מצרים, טורקיה, סוריה, איראן ובנגלדש. תחקיר של אבי שרף ב"הארץ" קבע כי לפחות ארבעה משלוחים כאלה כבר נפרקו השנה בנמלי ישראל.

העימות הנוכחי עם ישראל החל למעשה עם האונייה "אבינסק". לטענת האוקראינים, הם התריעו על הגעתה ועל המטען החשוד בבטחה עוד בסוף פברואר, אולם ישראל לא נמנעה מקליטתה: ב-12 באפריל עגנה "אבינסק" בנמל חיפה, פרקה 43,765 טון חיטה והפליגה לדרכה. בקייב זעמו על התנהלות ישראל, ואילו במשרד החוץ טענו כי "האונייה כבר עזבה את הנמל ולא ניתן עוד לעצור אותה".

הגעת "פנורמיטיס" הציתה את העימות מחדש. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה זימן את שגריר ישראל בקייב מיכאל ברודסקי לשיחה. הנשיא וולודימיר זלנסקי הצטרף לעימות וכתב ברשת X כי "ייבוא של תבואה גנובה אינו ולא יכול להיות עסק לגיטימי", ואף האשים את ירושלים בעצימת עיניים. בתגובה, מסר שר החוץ גדעון סער: "אנחנו דוחים את דיפלומטיית הטוויטר הזאת ולא נושפע ממנה. מנכ"ל משרד החוץ שוחח מוקדם יותר עם רשות המיסים והמכס הישראלי שהחלה בבדיקה. כשאתה בוחן משהו אתה בודק את העובדות. האונייה לא נכנסה לנמל ולא הגישה את מסמכי ההצהרה שלה. לא ניתן לבדוק את אמיתות הטענות הנוגעות לזיוף שטר המטען".

Ukraine has officially addressed Israel through diplomatic and legal channels, requesting action on the “PANORMITIS” vessel.

The Prosecutor General’s Office of Ukraine has submitted a relevant request to the Israeli authorities based on a Ukrainian court ruling to arrest the…

— Andrii Sybiha 🇺🇦 (@andrii_sybiha) April 29, 2026

"השר צודק שהפעם נערכת בדיקה", אמר בתגובה גורם אוקראיני, "אבל בפעם שעברה, כשהצגנו את הכל - הודעה של התובע הכללי וצו של בית המשפט האוקראיני - ישראל לא עשתה דבר ואפשרה לאונייה עם דגן גנוב לעגון, לפרוק ולצאת מנמל חיפה". הגורם תהה לגבי רף הציפיות של ישראל להמצאת מסמכים: "אין לנו מטבע הדברים פקחים בנמלים הכבושים בידי הרוסים, אז כיצד נציג מידע שישראל דורשת?"