"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסייבר הרוסי: לא רק נגד אוקראינה
לאור הצהרת התמיכה באוקראינה, מומלץ שמערך הסייבר של ישראל, משרדי הממשלה, המשטרה וגופי הביטחון, יגבירו את הערנות והניטור על המערכות החיוניות
סייבר (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

הסייבר הרוסי: לא רק נגד אוקראינה

לאור הצהרת התמיכה באוקראינה, מומלץ שמערך הסייבר של ישראל, משרדי הממשלה, המשטרה וגופי הביטחון, יגבירו את הערנות והניטור על המערכות החיוניות

ד"ר אייל פינקו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במסגרת המערכה נגד אוקראינה מפעילים הרוסים מהלכים אחרים, מתוך תפיסת לחימה כוללת המכונה "לוחמה היברידית". תפיסה זו משלבת מאמצים קלאסיים יחד עם הפעלת כוח "רך", שמטרתו השגת מטרות צבאיות ומדיניות - ללא כוח צבאי.

כך, למשל, מפעיל המודיעין הרוסי סוכנים על אדמת אוקראינה, שתפקידם לגרום לתסיסה בקרב האוכלוסייה הפרו־רוסית, ולייצר פעולות גרילה נגד הצבא האוקראיני. למערכה הזו הצטרפו אף חוליות הרג צ'צ'ניות, המחפשות לצוד את הנשיא האוקראיני ולחסלו.

במקביל, מופעלת מערכה כוללת של לוחמה פסיכולוגית, בדמות מבצעי השפעה שנועדו לזרוע פחד ואימה בקרב האוכלוסייה המקומית, להשפיע על ההנהגה האוקראינית, לעודד לפעולה את התושבים הפרו־רוסים ואף לשלוח מסרי איום ואזהרה אל ארה"ב ואל נאט"ו. הלוחמה הפסיכולוגית הרוסית עושה שימוש בכל תשתיות המדיה, האינטרנט והרשתות החברתיות.

אך המרכיב הבולט ביותר בלוחמה ההיברידית הרוסית הוא לוחמת הסייבר. בדומה למערכה ב־2014, מפעילה רוסיה מערך תקיפת סייבר גדול, שחלקו מבוסס על יכולות מודיעין וחלקו על קבוצות האקרים תומכי רוסיה, בעלות יכולות תקיפה מתקדמות מאוד. קבוצות ההאקרים מבצעות תקיפות סייבר בכל אירופה, בארה"ב ואף בישראל זה שנים רבות.

המטרה היא לתקוף את התשתיות הלאומיות הקריטיות באוקראינה, שבהן רשתות החשמל, המים, הרפואה, מערכת הבנקאות, הרכבות, רשתות התקשורת ותשתיות לאומיות נוספות. תקיפת התשתית הלאומית והשבתתה מסייעת לצבא הרוסי בשיבוש יכולת ההתגוננות של צבא אוקראינה, משבשת את מערכות הפיקוד והשליטה, מונעת יכולת השגת שירותים חיוניים לאזרחים (לרבות חשמל ושירותי בריאות) וזורעת כאוס בכל.

כך, למשל, בגל תקיפת הסייבר הראשון, ב־14 בינואר, הותקפו והושבתו כ־70 אתרי ממשלה של אוקראינה, לרבות אתרי משרד החינוך ומשרד ההגנה. התוקפים הרוסים השאירו הודעה למשתמשים בעת הגישה לאתרים: "אוקראינים - כל המידע עליכם הוא כעת פומבי. עליכם לפחד ולצפות לגרוע מכל!". התקיפה הרוסית כללה השבתת גישה לשרתים של משרדי הממשלה ושל ארגונים חיוניים.

אך הסייבר הרוסי מופנה גם כלפי מדינות נאט"ו, האיחוד האירופי וארה"ב, שם כבר החלו להתגלות סימני תקיפות נגד אתרים ממשלתיים, בנקים, רכבות ועוד. דאגתה של נאט"ו הגיעה לכך שביום שישי, 25 בפברואר, הצהיר המזכיר הכללי של נאט"ו באסיפת עיתונאים כי "תקיפות סייבר של רוסיה על חברות הברית עשויות להוות עילה להפעלת סעיף 5" - סעיף ההגנה ההדדית של בעלות הברית, המתיר תגובה מזוינת במידה של הפעלת כוח נגד אחת מהמדינות.

לאור הצהרת התמיכה באוקראינה, מומלץ שמערך הסייבר של ישראל, משרדי הממשלה, המשטרה וגופי הביטחון, יגבירו מיידית את הערנות והניטור על המערכות החיוניות, למניעת נזקים לתשתית הלאומית הקריטית כתוצאה מתגובה רוסית להצהרות משרד החוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אייל פינקו

הכותב הוא בכיר לשעבר במערכת הביטחון, חוקר ועוסק בתחומי המודיעין, הסייבר והביטחון הלאומי, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר־אילן

Load more...