"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המאבק בנזקי החינוך של הקורונה - השקעה עתידית
חינוך איכותי, לכל הגילים, מצריך תקציב של מיליארדים • אם הממשלה מבקשת להילחם בקורונה החינוכית, שפגעה בפעוטות, בילדים ובנוער, אסור לה לבזבז יום אחד נוסף - ומיד
גן ילדים סגור | צילום: יהונתן שאול

המאבק בנזקי החינוך של הקורונה - השקעה עתידית

חינוך איכותי, לכל הגילים, מצריך תקציב של מיליארדים • אם הממשלה מבקשת להילחם בקורונה החינוכית, שפגעה בפעוטות, בילדים ובנוער, אסור לה לבזבז יום אחד נוסף - ומיד

טלי ניר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שנתיים לאחר שהקורונה פרצה לחיינו, צוותי החינוך - מורים, גננות וסייעות במסגרות לגילי 6-3 ומחנכות־מטפלות לגיל הרך - שחוקים לגמרי. חלקם אף עזבו את המקצוע. במקביל, אנו מוצפים בפרסומים על הפגיעה בילדים ובבני נוער - מהקשיים בלמידה דרך הזום, דרך העלייה החדה בבעיות רגשיות שהמסגרות לא מסוגלות לתת להן מענה, ועד הנשירה הסמויה של רבבות תלמידים. המערכת נמצאת במשבר שחייב להיחשב מצב חירום לאומי. ובדיוק כפי שמערכת הבריאות קיבלה חיזוק משמעותי, גם אם לא מספיק, בתקציבים ובתקנים בשנתיים האחרונות - כך חייבת הממשלה כעת להשקיע בחיזוק מערכת החינוך.

הדגש צריך להיות על ילדי הגיל הרך. אלה שרק עכשיו נכנסו תחת כנפי משרד החינוך, אך המסגרות שבהן הם לומדים מצויות בקריסה של ממש, ורבות מהן נסגרו לאחרונה או עומדות בפני סגירה. כל מפעילי המסגרות, הפרטיות והמסובסדות כאחד, מדווחים על נטישה מאסיבית של כוח אדם ועל קושי עצום לאייש צוותים חדשים. וכשהמסגרות נסגרות והצוותים נוטשים, הסובלים העיקריים הם הפעוטות. העובדה שהם לא יכולים לבטא את מצוקתם במילים לא צריכה להשכיח מאיתנו את מה שהוכיחו מחקרים כבר מזמן: הגיל הרך - מלידה עד 3 - הוא הרגיש והקריטי ביותר להתפתחותו של האדם, בכל ההיבטים. לכן נדרש היפוך פרדיגמה: דווקא בתקופה הזאת של החיים צריך להשקיע במיוחד בחינוך ובטיפול איכותי לילדים.

לכן טוב עשתה הממשלה כשהעבירה לאחרונה את האחריות לגיל הרך למשרד החינוך, אבל עם האחריות - צריך גם לבוא כסף. והרבה. רוב התקציב ל־2022, התבשרנו בימים האחרונים, יוקצה להכשרת 10,000 מחנכות־מטפלות שכבר עובדות במסגרות. המספר הזה גבוה פי 25 ממספר המחנכות - 400 בשנה - שהוכשרו במימון ממשלתי בעשור האחרון. זוהי סנונית ראשונה מבשרת טובות - בעיקר במציאות שבה 80 אחוז מנשות הצוותים במסגרות לפעוטות לא עברו אפילו יום הכשרה אחד לתפקידן - אבל זו רק ההתחלה.

הכשרה מקצועית היא אחד הנושאים הקריטיים שיש לטפל בהם בתחום החינוך לגיל הרך. לא צריך לחפש בפנס כדי לראות את הקשר ההדוק בין המחסור האקוטי בכוח אדם וקריסת המעונות, לבין היעדר הכשרות שמובילות לשכר ראוי ומספקות כלים להתקדמות מקצועית ולסיפוק אישי.

חינוך איכותי, לכל הגילים, מצריך תקציב של מיליארדים. אם הממשלה מבקשת להילחם בקורונה החינוכית, שפגעה בפעוטות, בילדים ובנוער, אסור לה לבזבז יום אחד נוסף: היא חייבת להכניס את היד לכיס, ולהשקיע בשיקום המערכת ובבניית עתידו של הדור הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

טלי ניר

מנכ"לית עמותת 121

Load more...