יחד בטנק: למצוא פתרון לשירות נשים

נשים דתיות מתגייסות בשיעורים הולכים וגדלים, גם לחיל שממנו בוקעים קולות כאבם וחששותיהם של חיילים דתיים המבקשים לשרת בהתאם לאמונתם

חיילות בשריון, צילום: אורן כהן

הרוחות סוערות בימים האחרונים סביב סוגיית שילוב נשים בחיל השריון, וכדרכן של סוגיות מורכבות שעולות לכותרות - גם הפעם נדמה שהדיון מתנהל בין שתי עמדות קצה שמתקשות לשמוע זו את זו.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "הממשלה עושה כל דבר בשביל להגדיל את גיוס החרדים - והמתנגדים לחוק תוקעים את זה" // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

מצד אחד, נמצאים אלו הרואים בכל הסתייגות משירות משותף ניסיון להדיר נשים, ומהצד השני עומדים אלו הטוענים כי שילובן של נשים במערך הלוחם הוא סוג של איום על ערכיהם ועל אורחות חייהם.

אלא שהמציאות מורכבת יותר.

כמי שהובילה במשך שנים רבות את קידום גיוסן של נשים דתיות לצה"ל, אני מכירה היטב את שני צדדיה של המשוואה. אני מכירה את המחירים שעלולים להתגלות מאי־שילובן של נשים במוקדי ההשפעה ובתפקידי משמעות - בצבא ובכלל - ומודאגת מהמחירים הללו. אך אני מכירה גם את המורכבויות, את הלבטים ואת האתגרים הנוצרים במרחבים מסוימים של שירות משותף.

הניסיון המצטבר מלמד שאין כאן מאבק בין טוב לרע, אלא מפגש בין ערכים חשובים שכל אחד מהם ראוי לבוא בחשבון ולקבל התייחסות.

למדינת ישראל אין הפריבילגיה לוותר על ה"ביחד", אך הביחד אינו מחייב אחידות. לעיתים הוא מחייב גם "לחוד" - התאמות, הקשבה ופתרונות המאפשרים לכל חלקי החברה להמשיך לשרת, לתרום ולהרגיש שייכים

דווקא משום כך, במקום לנתב את האירוע הנוכחי לעוד קרב גלדיאטורים שמשסע ומרחיק בין ציבורים, ראוי להפוך אותו להזדמנות לדיון ולקשב ציבורי בעניין חשוב מאין כמותו.

בשנים האחרונות נשים מתגייסות יותר ויותר לתפקידי לוחמה ומגיעות להישגים משמעותיים - הן משרתות במגוון רחב של תפקידים, מפקדות, מובילות ותורמות לביטחון המדינה באופן שלא היה אפשר לדמיין לפני דור.

גם הציבור הדתי־לאומי שותף מרכזי למהפכה הזו. נשים דתיות בוחרות בעשורים האחרונים להתגייס בשיעורים הולכים וגדלים מתוך תחושת שליחות, אף שאינן מחויבות לכך בחוק.

במקביל, אנו פועלים לשילובן בכלל מוקדי ההשפעה בחברה הישראלית.

אך לצד ההישגים, יש גם שאלות שעדיין דורשות מענה. היכן נדרש תיקון? אילו מודלים עובדים היטב? היכן יש צורך ברגישות גדולה יותר? וכיצד מאפשרים מגוון רחב של זהויות ועמדות בתוך צבא אחד?

בדיון שהתקיים השבוע בכנסת, שרטט הרב תמיר גרנות את הגבולות הראויים של הדיון הזה: אין ואסור שידובר במאבק נגד שירות נשים בצה"ל, ויש לכבד את רצונן של נשים לתרום ולשרת שירות משמעותי. מנגד, יש להקשיב לכאבם ולחששותיהם של חיילים דתיים המבקשים לשרת בהתאם לאמונתם.

הרב גרנות קרא להקשבה הדדית ולחיפוש פתרונות שישמרו על הברית המשותפת שבתוכה משרתים יחד דתיים וחילונים, נשים וגברים.

אנו נמצאים בימי חודש תמוז - ימים של חום גדול. לא רק מזג האוויר מתחמם בתקופה הזו; גם ההיסטוריה היהודית זוכרת מחלוקות שהפכו ללהט של פילוג ושנאת חינם.

גיוס חרדים, צילום: דובר צה"ל

דווקא בעת הזו מוטלת עלינו האחריות לנהל מחלוקות אחרת.

למדינת ישראל אין הפריבילגיה לוותר על ה"ביחד", אך הביחד אינו מחייב אחידות. לעיתים הוא מחייב גם "לחוד" - התאמות, הקשבה ופתרונות המאפשרים לכל חלקי החברה להמשיך לשרת, לתרום ולהרגיש שייכים.

הגיעה העת להקים שולחן אחד. סביבו יישבו נשים וגברים, אנשי צבא, רבנים, מפקדות, אנשי חינוך ונציגי ציבור.

לא כדי לנצח על חשבון עמדת האחר, אלא כדי לפצח יחד סוגיה מורכבת ולנסח פתרונות שמקדמים את האינטרס הציבורי הרחב והממלכתי.

כי בסופו של דבר, השאלה איננה רק כיצד ייראה השירות בצה"ל. השאלה היא כיצד נמשיך לחיות כאן יחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר