חוק האזרחות: תקווה לאגף הציוני

אם טיעון לא מספיק חזק, תמיד אפשר לשפץ אותו עם שקר. בזה מאמינים חברי הרשימה המשותפת וחברי מרצ, בכנותם את חוק האזרחות האוסר על "איחוד משפחות" בין פלשתינים לערביי ישראל "גזעני". טיעון שחוק ושקרי זה הוא קלף שתמיד נעים להטיח ביריב. גם כששאלת הגזע כלל לא עולה בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה. ההפך, היא באה להילחם בגזענות.

הסיבה שחוק זה מאושרר מחדש כבר 18 שנה, היא שמדינת ישראל היא מדינה תאבת חיים, ולולא חוק זה, היו שנותיה קצובות. החוק מכונה על ידי ארגוני השמאל הקיצוני "חוק איחוד משפחות", ולא בכדי: בתוך הכינוי טמון תסריט הוליוודי סוחט דמעות. מי הרשע שלא ירצה לאחד בין קרעי משפחה שנתלשו ביד אכזרית זה מזה ועתה חיים משני צידי הגדר?

כינוי החוק הופך את ההצבעה נגדו לקשה מוסרית, כל עוד לא מתעמקים בו. כי האמת היא שאין כאן גזענות כלל, ואין איש המונע את האיחוד של המשפחה המפורדת, את הכינורות ואת הזום־אאוט על התמונה המאושרת. רק שמדינת ישראל לא מוכנה שימשיכו לנצל באופן ציני את מוסריותה, ומציעה למי שהאהבה מובילה את חייו להתאחד חופשי, אבל בצד הפלשתיני. אז שלא יעבדו עליכם.

הסיבה שמדינת ישראל לא רוצה שפלשתינים ייכנסו אליה ויקבלו בה אזרחות על ידי נישואין עם תושבי ישראל, היא שהרשות הפלשתינית היא ישות אויב. ממש כך. למה? כי לא זכור לי שעשינו שלום איתה. וכי מהתקציב השנתי שלה יורד סכום נאה למימון מחבלים שרצחו יהודים ויהודיות.

זאת ישות גזענית, שראשיה חברים בארגוני טרור, השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. זוהי ישות ששוטריה שותפים פעילים בפעילות טרור נגדנו, ועבור מי שקורא למחבלים "לוחמי חופש" - שמעתי שרפואת הנפש התקדמה פלאים בשנים האחרונות.

ח"כ אחמד טיבי ניסה לנטרל את שיתוף הפעולה בין האופוזיציה לקואליציה, כשהפך את הצעת החוק הממשלתית להצעת אמון בממשלה. הוא הצליח להביך את הסיעות הערביות ואולי גם את האופוזיציה, אבל גרם, מבחינתו, נזק רב יותר, משום שמייד לאחר הצבעה זו הצביעו חברי הבית על הצעתו המחמירה יותר של ח"כ שמחה רוטמן, והיא התקבלה ברוב עצום. ייתכן ששתי ההצעות יאוחדו לקראת קריאה שנייה ושלישית, והמהלך של ח"כ טיבי יהפוך מניסיון להשמיד ולאבד את מדינת היהודים, לצעד נוסף בהגנתה.

אבל הצעת החוק הזו הוציאה לאור דבר־מה נוסף ומהותי: בגלל חופש ההצבעה, יכולנו לראות שרוב נציגי הציבור ציונים ושמדינת ישראל כהווייתה יקרה להם. הממשלה המלאכותית הזאת לא הצליחה לטשטש את הפער המהותי בין אלו לאלו.

חופש הצבעה זה נותן פה וכוח לבוחרים, והוא הכי קרוב שניתן לדמוקרטיה בשיטה שלנו. ואם יצליחו נבחרינו להתנער משיקולי אגו, נקמות ומשחקים פוליטיים (ציפייה גבוהה מאוד, ועדיין), ייתכן שתהיה זו בשורה נוספת שיצאה מההצבעה. לאגף הימני־ציוני בכנסת יש רוב מובהק, ולכן יוכלו לעבור הצעות חוק ציוניות נוספות, למרות הברית המעושה־מאוסה עם המפלגות הערביות. יש תקווה.