"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרשת תוכנות הריגול: דאגה חוצת מחנות
בשמאל שמעו "נתניהו" ואטמו את האוזניים • בימין התעניינו רק בהשפעה על משפט נתניהו • אבל האירוע הזה גדול הרבה יותר מסך חלקיו; חייבת לצאת קריאה מימין ומשמאל להעביר את הבדיקה לכנסת
מטה NSO בהרצליה. סוגייה חוצת מחנות | צילום: אי.אף.פי

פרשת תוכנות הריגול: דאגה חוצת מחנות

בשמאל שמעו "נתניהו" ואטמו את האוזניים • בימין התעניינו רק בהשפעה על משפט נתניהו • אבל האירוע הזה גדול הרבה יותר מסך חלקיו; חייבת לצאת קריאה מימין ומשמאל להעביר את הבדיקה לכנסת

פרופ' לימור סמימיאן דרשד"ר יעל ברדה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

השימוש בתוכנות הריגול על ידי המשטרה, והטענה ש"הפרקליטות לא ידעה", הם בסדר גודל של פרשת קו 300. הדמיון רב, אך ספק אם קיימת היום עיתונות אמיצה שתיאבק לגילוי האמת במלואה. ספק אם ייווצר הלחץ הציבורי הראוי לגודל השעה. וספק גדול אם אנשי רוח ומובילי דעת קהל מימין ומשמאל ישכילו להתעלות מעל למחלוקת האידיאולוגית הרגילה ביניהם, ויתחילו לפעול ביחד למען קיומו של משטר דמוקרטי.

בפרשת קו 300, בקצרה, לאחר שחיילי סיירת מטכ"ל השתלטו על אוטובוס חטוף ולכדו שני מחבלים בחיים, נתנו ראשי השב"כ הוראה להורגם כשהועברו לידיהם. כשהמידע דלף, אנשי השב"כ מסרו עדויות שקר וניסו להטיל את האשמה על הצבא. רק לאחר שהובטחה חנינה מראש לבכירי השב"כ וליועצים המשפטיים, הוקמה ועדת חקירה והחל המסע לחשיפת האמת.

והיום? תחילה נחשפה פרשה שנקראה, שלא במקרה, "פרשת NSO" או "פרשת פגסוס", וזאת כדי להטיל את האשמה על החברה עצמה, או על הפיתוח הטכנולוגי. אחר כך עלתה השאלה אם התוכנה היתה בידי המשטרה, ואם נעשה בה שימוש נגד אזרחי ישראל. הכחשת המשטרה הראשונית הפכה בתוך זמן קצר ל"טעות", כשהתברר שנעשה שימוש בתוכנה נגד "אזרחים תמימים" - בין שכאלו שלקחו חלק בהפגנות, או אחרים שהובלו לחדר החקירות להעיד נגד נתניהו. עוד התברר שבישראל יש יותר צווי האזנות סתר שניתנים באישור בית המשפט, מאשר בכל מדינה מערבית אחרת. וכן, נמשך הדיון השגוי הכורך את השימוש בתוכנת הריגול בחוק האזנות סתר, בשעה שאין כל סמכות, באף חוק, להשתמש בתוכנה ששואבת את כל המידע מהסלולרי.

וכמו בפרשת קו 300, כדי לא לתת לשאלות הנכונות לבעבע וכדי להסיט את האש מן האחראים, הוקמה במהרה ועדה חקירה על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט. ועדה שתפקידה לחקור (רק) את התנהלות המשטרה; שתקופת הבדיקה שלה הוגבלה לשנתיים (כדי להוציא את תקופת חקירות נתניהו ואת תקופת כהונתו של המפכ"ל אלשיך, שעבר מהשב"כ למשטרה); ושבראשה עומדת נציגת משרד המשפטים, שעננה כבדה מרחפת מעל התנהלותו. כך מבטיחים שהשאלה הבסיסית - מניין הגיע האישור לשימוש בתוכנה נגד אזרחים מלכתחילה - תישאר בחוץ.

אנו, החתומות מעלה, חלוקות לגבי לגיטימיות השימוש בתוכנות הריגול והמעקב נגד הפלשתינים מסיבות שמוגדרות כביטחוניות, אך תמימות דעים לגבי הסיכון הענק שהפרשה הזאת חושפת כלפי אזרחי ישראל.

שני אלמנטים הובלטו במסגור האירוע: הראשון, הניסיון לתאר זאת כדבר שקרה "רק" בחקירות אחד מעדי משפט נתניהו. והשני, הניסיון לטעון כי הפרקליטות והיועמ"ש לא ידעו. לא בכדי. כך מחנה השמאל, שהיה ידוע במלחמתו למען זכויות אדם ואזרח, שמע את המילים "בנימין נתניהו" ומייד החזיר את אטמי האוזניים וטמן ראשו עמוק בחול. ואילו מחנה הימין, שהביע אמנם זעזוע רב, ייחד את התנגדותו אך ורק להשפעת המעשים הבלתי דמוקרטיים על משפט נתניהו (שבדיקתו אכן נדרשת).

התרגיל הצליח. הפרד ומשול קלאסי. השמאל והימין ידאגו כל אחד רק ל"אנשי שלומם", וחשיפת הנזק העצום לזכויות אזרח, נחקרים ונאשמים - תמתין למועד אחר.

האירוע הזה גדול הרבה יותר מסך חלקיו. החיבור שלו רק למשפט נתניהו מחד ורק למשטרה מאידך, אינו מקרי. יש המנסים להקטין את ממדיו. בתגובה, חייבת לצאת קריאה חוצת מחנות לבטל את ועדת החקירה "העצמית" שהוקמה, ולהעביר לאלתר את הבדיקה לכנסת ישראל. הכנסת, הריבון המפקח על הרשות המבצעת, צריכה להקים ועדת חקירה עצמאית עם נציגי כלל סיעות הבית, וממצאי בדיקתה חייבים להיות גלויים לציבור.

את הטור הזה אנו כותבות יחדיו, שתי אקדמאיות מימין ומשמאל, כי זהו רגע היסטורי, שהתפתחותו תשפיע על אפשרות קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית, לא פחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יעל ברדה

הכותבת היא חברת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית

Load more...