"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סין ואיראן: נורת אזהרה לישראל
סין פעילה יותר ויותר באזורנו • לא יהיה מופרך לומר שגישה סינית למידע רגיש כל כך על תשתיות ישראליות, אזרחיות וטכנולוגיות, היא סכנה לביטחון הלאומי
שרי החוץ של סין ואיראן בפגישתם השבוע | צילום: אי.פי

סין ואיראן: נורת אזהרה לישראל

סין פעילה יותר ויותר באזורנו • לא יהיה מופרך לומר שגישה סינית למידע רגיש כל כך על תשתיות ישראליות, אזרחיות וטכנולוגיות, היא סכנה לביטחון הלאומי

אורי איזק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לפני קצת פחות משבוע התקלקל לי אחד הכפתורים בתנור, מתג בקרה מולטי־טאלנט שגם משחרר גז לכירה וגם מצית להבה. בצר לי חיפשתי פתרון, ומפה לשם הגעתי לעלי אקספרס, אותה חנות סינית מקוונת שהיא יקום מקביל שיש בו הכל. בתוך שלוש דקות של חיפוש עצל כבר מצאתי בדיוק את המתג. עוד דקה של הזמנה, המתג בדרך והלחץ ירד.

הסינים נמצאים בכל מקום, לא רק באתרי המכירות. האימפריה הסינית המודרנית גדלה ומשקיעה מאות מיליארדי דולרים בתשתיות בעשרות מדינות, באופן שבעתיד הקרוב ייצר סדר כלכלי־עולמי חדש. במזרח התיכון שלנו, סין מעורבת בפרויקטים ענקיים של ערים חכמות. אלוהים יודע אילו כמויות של מידע נאסף בהן ומה אפשר לעשות בו. גם בישראל הקטנה יש לערים שונות מיזמים משותפים עם סין, חברות אשראי ישראליות רוכשות טכנולוגיות סיניות, וזוהי רק ההתחלה.

בציבוריות הישראלית נוטים להתמקד כל הזמן בדיונים על הסכם הגרעין בשיחות בווינה. יום אחד שומעים על נסיגה איראנית מההבנות, שבוע לאחר מכן על התקדמות מצד ארה"ב, וחוזר חלילה. סין, כך על פי תחזיות שונות, תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ותעקוף את ארה"ב עד שנת 2030, ממש אוטוטו.

לא צריך להיות סינולוג מדופלם כדי להבין שיחסי הכוחות העולמיים הולכים ומשתנים מול עינינו. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, ואנחנו עדים למראות שכמו לקוחים מהעולם העתיק, בגרסתם המודרנית. אימפריה ששלטה שנים בכיפה הולכת ומפנה אט־אט את מקומה לאחרת, לתרבות אחרת, לשפה זרה ומוזרה, לכסף ולכוח פוליטי. ועדיין, תשומת הלב - לווינה.

לפני שלושה ימים בלבד דיווחו כלי התקשורת בעולם הערבי על כך שהסכם שיתוף הפעולה הסיני־איראני שנחתם לפני כשנה, ושעוסק בין היתר בעבודה משותפת בתחומים רבים ומגוונים - כלכלה, ביטחון ואסטרטגיה - מעלה הילוך. וכל זה קורה בזמן שעל שתי חברות הנפש החדשות מוטלים עיצומים מצד האדם החולה על המיסיסיפי.

ההסכם הנ"ל, שעד כה היה על הנייר, נכנס כעת לשלב היישום. המשמעות היא סין פעילה יותר באזורנו ומאיימת על האינטרסים של בעל בריתנו זה שנים, הדוד סם.
ואצלנו, עסקים כרגיל. הסכם הגרעין, ועוד פעם הסכם הגרעין. מדובר כמעט בהטיה קוגניטיבית קולקטיבית, ובנידון דידן הטיית קשב. נטייה להעניק תשומת לב לדברים מסוימים, תוך התעלמות מפרמטרים אחרים שיכולים לשנות את התמונה כולה. העיסוק האובססיבי ביחסי ארה"ב־איראן על רקע הסכם הגרעין נמצא באותו אזור חיוג. לא יהיה מופרך לומר שגישה סינית למידע רגיש כל כך על תשתיות ישראליות, אזרחיות וטכנולוגיות היא סכנה לביטחון הלאומי. כדאי לשים לב לכך, ולא לנבור במה שאיננו רלוונטי. הרכבת הזו כבר עזבה את התחנה.

אני את המתג החדש לתנור קניתי, אלא שלא שמתי לב שרמת הבטיחות שלו ירודה לפי כל ההמלצות באתר הסיני. ייתכן שגם אני סובל מהטיית קשב. למרבה המזל, היא לא תוביל אותי לתהום. התהום האיראנית־סינית, לעומת זאת, קרובה הרבה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...