"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שנת שמיטה: לא רק לדתיים

השמיטה מאגדת ברעיון הפנימי שלה כמעט כל אידיאה אמונית וחברתית שמרחפת בחללו של עולם • אולי על קק"ל להפיץ את בשורת השמיטה, ובכך להנכיח את הרעיון הציוני

,עודכן
0השמעה
שלט שנת שמיטה בכניסה לשטחים חקלאיים סמוך למושב מירון שבגליל העליון, צילום: אייל מרגולין - ג'יני

טוב, תודו שזה היה אחד הרגעים היפים בתולדות מלחמות היהודים בארץ ישראל: חברי הליכוד יצאו לנגב לבצע נטיעות של קק"ל, והקואליציה נזעקה בטענה שהשנה היא שנת השמיטה והנטיעות בכלל אסורות. יום אחד, בעוד הרבה שנים, הרי ילמדו בבתי הספר את דברי ימי התקופה המשוגעת הזו, וכשהתלמידים יקבלו לידיהם טקסטים של יוליה מלינובסקי מלינה על חילול השמיטה, הם יסתבכו לגמרי ויעזבו בזעף את הזום (או את הכיתה, אם יחזרו עד אז ללמידה רגילה, מה שלא סביר שיקרה).

הוויכוח מעניין, יש לומר. נקו ממנו לרגע את הפוזיציות הפוליטיות, וקיבלתם ויכוח הלכתי קלאסי. האם במקרה כזה, של נטיעות שתפקידן להביע נוכחות יהודית ובעלות יהודית בחבלי ארץ, יש להתיר את קיומן? או שמא גם כאן יש לאסור אותן בשנת השמיטה? התשובה בסוף. אבל פרט לכך, אזכור השמיטה והדיון סביבה העלה פתאום את כאב ההחמצה שבאי-העיסוק במצווה היפה הזו בימים כתיקונם. העובדה שמצוות השמיטה, גם בתצורתה המחמירה והמגבילה וגם בתצורתה המקילה יותר (היתר מכירה), היא נחלתם התודעתית של דתיים בלבד, היא הפסד גדול. גם מהבחינה היהודית, אבל בעיקר מהבחינה הציונית.

מהי שמיטה? בגדול מדובר במצווה שמאגדת ברעיון הפנימי שלה כמעט כל אידיאה אמונית וחברתית שמרחפת בחללו של עולם: הגרעין הסוציאליסטי (אין קשר כמובן למונח העכשווי בעל השם הדומה), החמלה, מנוחת האדמה, ההכרה בגדלות האל, השאיפה לחיים רוחניים, שוויון, קהילתיות, אהבת בעלי החיים, איזון אקולוגי - הכל. היא גם מצווה שמתקיימת רק כשישראל על אדמתם, תחת שליטה יהודית ובתום סידורי ההתאקלמות. משמע - המצווה הכי ציונית שניתן היה להעלות על הדעת.

חקלאות ישראלית מפותחת בכל חלקי הארץ, שמקדשת את ההלכה היהודית ופועלת על פי כלל המצוות התלויות בארץ - יכולה היתה להיות השפיץ של החוד של הגשמת הרעיון הציוני-יהודי. היא החומה, היא המגדל. זו היתה יכולה להיות נקודת מפגש סינרגטית בין ערכים יהודיים לערכים ציוניים בצורה שתדגיש את שניהם, תביע את הרעיון ההתיישבותי המכונן בשלמותו ותייצר על הדרך גם דקה וחצי של קירוב לבבות. יכול להיות שזה לא בדיוק התאים, גם מסיבות טכניות, לבני הדורות הראשונים. כיום, לעומת זאת, זה בהחלט יכול היה להיות מיושם. זו היתה יכולה להיות בשורה ישראלית אוניברסלית של הרעיון הערכי העומד מאחורי המצווה הזאת.

ואשר לנטיעות בנגב - מבלי להיכנס לפרטי השאלה ההלכתית אם מותר או אסור - תארו לעצמכם מצב שבו פעם בשבע שנים, בשנת השמיטה, נטיעות ט"ו בשבט של קק"ל אינן מתקיימות. במקומן מופצת על ידי הארגון בשורת השמיטה - הרעיון שמאחוריה, חומרי קריאה ולימוד ועוד. האין זו בשורה שמביעה את הרעיון הציוני - גם בארץ המריבה בנגב - פי אלף יותר מאשר תמונת נטיעות, חמה וחמודה ככל שתהיה? בינתיים ניאלץ להסתפק באזכור הנושא בלבד, ולו באמצעות ויכוח פוליטי, ונתנחם בזה שמעולם לא עסקו רבים כל כך במצוות השמיטה כמו בשנה זו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר