המהפך הושלם: בנט מוחק את הסרטונים, וגם את האידאולוגיה
כשבנט החליט לחבור לשמאל הוא משלם הרבה יותר מאשר "מחיר פוליטי אישי"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
איך קורה ששלושה מראשי מועצת יש"ע (שניים לשעבר והנוכחי) תומכים, כל אחד בדרכו, בממשלת העוועים הנרקחת? איך זה שישראל הראל, דני דיין ודוד אלחייני, מראשי ההתיישבות, עומדים שווי נפש, אם לא נרגשים, לקראת האפשרות שמרצ, העבודה, כחול לבן ויש עתיד ינהלו יחד את המדינה? איך ייתכן שמי שכיהן פעם כמנכ"ל מועצת יש"ע, שצמח בפוליטיקה על משבצת הימין הניצי, הוא ארכיטקט הממשלה הזאת? מתי הוחלף "חאן אל־אחמר" ב"רק־לא־בחירות"?
עוד לפני הבחירות הזהיר ישראל הראל את קוראי "הארץ" מתרחיש שבו תוחלף הממשלה הנוכחית, אף שהיא "בלתי נסבלת": "נתניהו עתיד לעמוד בראש קואליציית ימין־חרדים יציבה... המשך שלטונו יגרום לייאוש גדול ולאובדן תקווה בשמאל הציוני. ההתמרמרות והשסעים בעם יעמיקו". ולאחרונה כתב דני דיין, גם הוא ב"הארץ": "ממשלת החלומות של נתניהו, ימין על מלא, תהיה רעה לישראל לא רק בגלל זהות מי שעתיד לעמוד בראשה, אדם ברוך כישרונות, שכיום נזקו עולה על תועלתו. אסור שתקום גם בשל קו האידיאולוגיה שינחה אותה".
האם מדובר במשיחיות יתר? האם לא די בכך שנתניהו עמד איתן ושמר על כל פיסת יישוב מול שמונה שנות אובאמה; הוביל להכרה בגולן; להעברת שגרירויות לירושלים; לביטול החלטה 2334 נגד ההתנחלויות; הביא את תוכנית המאה ואת החלת הריבונות (שאליה התנגדה מועצת יש"ע!) והפך את כל פרדיגמת אוסלו והשלום עם הפלשתינים על פיה - האם כל זה אינו שקול מול "נאום" בר־אילן?
או שמא מדובר בסוג של איוולת פוליטית? האם אינם מבינים למי הם חוברים להחלפת נתניהו? האם שכחו כיצד ממשלת שמאל נהגה בהם, את הימים שהמתנחלים היו "סרטן" בלב האומה ויושבי רמת הגולן פרופלורים? האם שכחו שהאיש שהם מכתירים לראשות ממשלה ברוטציה הסביר שהפינוי מעזה "לא היה למרות המתנחלים, אלא בגללם", ואיים שאנשים כמותו יתנתקו מהמדינה אם ההתנתקות לא תבוצע - ואו אז "אלוהיכם לא אלוהינו, ארצכם לא ארצנו, חייכם לא חיינו"?
יותר מכל ממד אידיאולוגי או פסיכולוגי, זה בראש ובראשונה מפגן של כפיות טובה נגד האדם שהסיר את האיום הקיומי מעל מפעל חייהם. אבל יש גם הסבר נוסף, סוציולוגי. ברית חדשה. ברית המוכפפים.
את מהפך 77' נהוג לייחס, בין השאר, לברית הליכוד עם המזרחים. מה שכונה בזלזול "ברית המקופחים" היה אקט של הנגשה ומוביליות חברתית. ברית של קבלה הדדית ושבירת חסמים בין קבוצות. והנה, בברית החדשה הנרקמת כיום עוברים אנשי ימין לשותפות דווקא עם מפלגות בצידה השני של המפה הפוליטית, כמו בורחים מאלו הקרובים להם אידיאולוגית אל אלו שדומים להם סוציולוגית. והחבירה לאליטה שהדירה אותם שנים, שמוכנה פתאום להכיר בהם וללטף את ראשם, לא כרוכה בקבלה הדדית, אלא באימוץ משותף של כללי חרם חדשים - כלפי אחרים. והשבוע, כשנפתלי בנט מחק סרטונים עם הבטחותיו האידיאולוגיות ערב הבחירות, הוא השלים את טקס ההיטהרות לפני קבלת הרשות להיכנס למרחב החדש של המוכפפים. מחיקת האידיאולוגיה תמורת הסוציולוגיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו