פרופ' גורדון קליין מאוניברסיטת UCLA בארה"ב, וליניר אבו הזאז, היועצת של יו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק - הם שני צדדים של אותו ביטקוין. לפני כשנה פוטר פרופ' קליין מהאוניברסיטה לאחר שסירב להיכנע לדרישות תנועת ה־BLM למתן הקלות במבחנים על פי צבע עור. "איני נוהג להפלות על בסיס גזע", השיב לסטודנטים. דווקא האמירה הזו הכתירה אותו כגזען חשוך, והקורסים שלו הועברו מייד למרצים אחרים, כנראה לאלו שהם פריבילגיים להפלות.
העובדות לא עזרו לפרופ' קליין, אפילו במוסד האמון על חשיבה מדעית וביקורתית. החובה לכרוע ברך בפני החלשים והמדוכאים מתקבלת בחוגים הולכים וגדלים במערב הליברלי, בדיוק כמו אצל קרל מרקס, כחוק טבע אובייקטיבי. אין שום פרמטר לדירוג כישורים או הכללות שניתן להצדיק באופן רציונלי. אם ישנו פער במציאות, קובעת רוח הזמן הפרוגרסיבית, הוא תוצאה של נסיבות פסולות, מניפולציות או הבניות מלאכותיות, שחובה על האנושות להילחם בהן ולבטלן.
האישה, הפלשתיני, העני, האפרו־אמריקני ובקצה הטרלול אפילו בעלי החיים - כולם מוכשרים ומתאימים באותה מידה לכל. זה רק הכובש המדכא שלא נתן להם הזדמנות, ולכן עכשיו חובתו המצפונית לתקן ולשלם. המחיר לא רציונלי? מסוכן? כאוטי? אז מה, נקמתו הצודקת של פרולטריון המדוכאים, שווה כל מחיר.
רוחו של פרולטריון המדוכאים־עלי־אדמות הזה כנראה נכחה גם בחדרו של רם בן ברק, כשראיין לעבודה את ליניר אבו הזאז. הוא הרגיש מתקדם כשקיבל לעבודה בלשכתו כיו"ר הוועדה המסווגת ביותר, בחורה ערבייה ומוסלמית אדוקה, מבלי לתהות אם יש משמעות רלוונטית למעגלי השייכות הבולטים שלה. "למעשה, אם תקבל אותה היום, רם", לחשה לו רוח הפרולטריון, "עברת את מבחן הקבלה לשבט הנאור ותשתחרר מקללת החשוכים. אם לא, תיצלב על עמוד הקלון הגזעני".
השנים בנהלל, בסיירת מטכ"ל ובמוסד, לא הכינו אותו למאבק ברוחות הפרוגרס. אפילו כשנשלחו אליו תמונותיה עם תומכי טרור פעילים, והוא כבר יכול היה להסיק שעורכת הדין החביבה מרגישה בת בית במילייה החתרני והטרוריסטי שבקרב ערביי ישראל, הוא התעלם. רק הזעזוע הציבורי שהמיט נזק תדמיתי על מפלגתו, הניע אותו להודיע על השעיה זמנית.
רם בן ברק הוא פיון במערכה הגלובלית הזו. כולנו עוברים מכבש תודעתי שתובע מאיתנו למחוק מהאדם את מרכיבי הזהות שלו, אדם הוא אדם הוא אדם, זו כל התורה כולה. לא מגדר, לא דת, לא לאום; אלו תוצרי תודעה כוזבת, שעלינו להציגם כבלתי רלוונטיים. מגרסת הזהויות הזו מוצגת בהרצאות בווקסנר, בטריבונלים המשפטיים ובמילייה התרבותי הנאור, לא כהכרח בל־יגונה, אלא כפסגה מוסרית נעלה. סטייה ממנה הופכת אותך לגזען חשוך ומנודה.
אין צורך לומר שאין לפסול אדם ללא הקשר רלוונטי, רק בשל מוצאו או דתו. אך בהחלט חיוני לומר שמרכיבי הזהות שלנו מהותיים להערכת המציאות ולניהולה באופן תבוני. התרחקות המערב מהזהות, מרחיקה אותו מהתבונה ומאיימת על חירותו ועל הישגיו המודרניים.
אפשר להתעוור בחשכת ימי הביניים, אבל אפשר גם מאור הנאורות. כמו אנשי סדום שהוכו בסנוורים, רם וחבריו מסונוורים עד עיוורון מהנאורות הפסאודו־ליברלית החדשה. האינטלקטואלים שותקים, אבל כל ילד רואה שהמלך עיוור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו