יש אי אלו אשכנזים שהתעוררו לאחרונה אחוזי חיל ורעדה ב"כור ההיתוך" המשותף של הישראליות. נמאס להם. סיפרו עליהם בדיחות והם לא אוהבים שצוחקים מהם. דודו אוואט, שוער נבחרת ישראל לשעבר, הריץ כמה צחוקים על מנהגי האשכנזים, וזה מוציא אותם מהכלים. נמאס להם והם יוצאים למסע לעצור את הצחוק. איך יכול להיות שיספרו עליהם בדיחות ברשתות החברתיות? שהרי אלה לא סתם בדיחות, הם קובעים, אלא "ביטויים לשנאת אשכנזים". עכשיו, אחרי שניעורו, מעניין לשאול, האם צפו אי פעם במערכונים המעליבים את המזרחים ב"ארץ נהדרת"? האם עמדו אי פעם בתור למועדון בתל אביב ונדחו בשל גוון עורם?
דמם רותח מכך שמי שסיפר עליהם בדיחות הוא דודו אוואט, שקיבל "תשורה נאה" והיה לפרשן באולפן ליגת האלופות של ערוץ הספורט. איך יכול להיות שבימינו השוער של נבחרת ישראל יקבל אפשרות להיות פרשן ספורט? מעניין. אם היו צריכים להוציא כל פרשן או אמן אשכנזי שסיפק אמירות או סיפר בדיחות גזעניות על המזרחים, לאן היינו מגיעים?
פולמוס הגזענות נגד אשכנזים עשוי להסביר מדוע חברי קיבוץ ניר דוד השתלטו על מימיו הציבוריים של נחל האסי והפכו אותו לבריכה הפרטית שלהם. אולי חברי הקיבוץ של השומר הצעיר, שהפכו לאצולה בורגנית, בסך הכל ביקשו לגונן על ילדיהם מהיחס המשפיל ומהבדיחות הגזעניות מצד ילדי בית שאן הסמוכה?
מהותה של ההתקוממות האשכנזית נגד היחס הגזעני כלפי העדה היא לבטא את הדבר הפשוט הבא: לנו מותר, לכם אסור! כששמענו בדיחות על דוד לוי, שקיבלו מקום של כבוד אצל אורי אבנרי בעיתון השמאל "העולם הזה", אזי זה היה מצחיק עד דמעות. לאחוז את הבטן ולהתפתל איך שהמרוקאי שהגיע מבית שאן מצחיק בתסרוקת, בשפתיו, בגינוניו ובחוסר ידיעתו עד כמה התרבות האשכנזית גבוהה יותר מתרבותו של איש הפריפריה. למה לא לדרוך שוב על התרבות של המזרחים שחצו את הגבול, ועברו מהשקיעה ומהירידה התרבותית המנוונת והמושחתת של תנועת העבודה לעבר מפלגת הליכוד?
בפועל, בואו נעמיד דברים על דיוקם. ד"ר יהודית שובל מהאוניברסיטה העברית שטחה בפני באי כנס סוציולוגי בשנת 1966 אותן טענות, אשר 50 שנה לאחר מכן הופיעו במסקנות ועדת ארז ביטון בשנת 2016. ועדת ביטון התבקשה להציע תוכניות לימודים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם".
שובל הסבירה כי דרוש שינוי יסודי בתוכנית הלימודים, שכן זו מפריזה בהדגשת התרבות האירופית והמוצא האשכנזי. גורמים אלה מגבירים את הרגשת הנחיתות בקרב יוצאי ארצות האסלאם ומחזקים את הרגשת העליונות של האשכנזים. שובל הדגימה זאת בלימוד תולדות הקמת המדינה, שבו מודגשות העלייה הראשונה והעלייה השנייה, שהיו עליות של אשכנזים ממערב אירופה, ובולטת התעלמות מוחלטת מההיסטוריה ומהעליות של יהודי צפון אפריקה ותימן באותן שנים, והוסיפה כי במוזיאון ישראל ניתן ייצוג מכריע לתרבות המערב.
ובכן, תגידו, מה השתנה? עד היום צעירים מזרחים בתיכון יכולים לסיים את לימודיהם במערכת החינוך ולא לשמוע מילה אחת על תרבות המוצא של הוריהם או קהילתם. מעניין איך חלק מהם מאמץ דחייה והסתייגות מאותה תרבות המזרח.
אולי אפשר למצוא נתיב כדי לפתור את הדילמה בינינו. בימים אלה התקבלו עשרות רבות של אנשי סגל חדשים בכל האוניברסיטאות המרכזיות בישראל. כל בדיקה שטחית תצביע על כך שהקבוצה הדומיננטית של המתקבלים היא של אשכנזים. זה כך עשרות שנים. האם, בדומה לתהליך שבו ראשי האוניברסיטאות גילו כי גם נשים יכולות להשתלב כחוקרות באוניברסיטאות, לאחר שנים ארוכות של הדרה וחוסר התייחסות, נוכל אולי לערוך מאמץ משותף, ולשלב את בני הקבוצה החברתית המורחקת ביותר ממוקדי העוצמה בישראל?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו