שמועות עקשניות מסתובבות בחודשים האחרונים ברחבי הרשת ובכותרות העיתונים. בהתחלה לעגו להן, ולאחר זמן מה החלו לפרשן אותן תוך ניסיון להקנות להן מעמד של בדיחה טובה. אבל בימים האחרונים, גם מי שנורא רצו להתעלם מהן, חייבים להתמודד עם האפשרות שבנימין נתניהו הניח הצעה לבני גנץ להיות ראש ממשלה ברוטציה איתו. אם בהתחלה זה היה נראה כמו משחק שבו שני הצדדים מנצחים - גנץ בכך שהוא מעלה את ערך מניותיו בממשלה ונתניהו בכך שהוא תוקע טריז בקואליציה - היום זו נראית הצעה רצינית מאוד. רצינית מדי.
ה' עדי שאני מתפללת יום־יום להפלת הממשלה הרעה הזאת. אין דבר שישמח אותי יותר מלראות את בליל הדעות והעמדות, האגו והפוזות שנקרא ממשלת ישראל ה־36 נעלם מחיינו. אין בטוחה ממני שכאשר זה יקרה, נביט לאחור ולא נצליח להבין איך ניתן להרוס כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.
נכון, החוק מאפשר לאדם העומד בראש מפלגה של שישה מנדטים להיות ראש ממשלה. אמת, לבני גנץ יש אפילו שמונה. נכון, הוא עמד בשלוש מערכות הבחירות שלפני־האחרונות בראש מפלגה אשר השיגה יותר מ־30 מנדטים. אמת, בני גנץ הוא הדמות היחידה שמקרינה בגרות ואחריות מבין שבעת ראשי המפלגות המרכיבים את הקואליציה.
אבל האסון הזה שפקד אותנו, בדמות ראש ממשלה אשר שכנע רק 6.21% מבוחרי ישראל להצביע עבורו - חלקם, כמובן, מתחרטים היום חרטה גמורה על כך - לא יכול להישנות. זו תהיה בכייה לדורות. כבר היום, בגלל אותה קונסטלציה חוקית אך מסריחה מאוד, כל אחד יכול לטעון לכתר. ואם כל אחד מ־120 חברי הכנסת יכול להיות ראש ממשלה ללא תלות בגודל הסיעה שלו, אלא אך ורק בטיב הקלפים הפוליטיים שהוא מחזיק ביד - נרוקן עד תום את מעט רזרבות האמון שעוד נותרו לעם בישראל במערכת הפוליטית שלו ובנבחריו. יותר מכך: אם אין הלימה בין מה שהציבור מצביע לו לבין מה שהוא מקבל בסוף, נמצא את עצמנו מהר מאוד עם שיעור הצבעה הנוגע בתחתית. כי למה לאדם שפוי לבזבז יום חופש, אם מניפולציות פוליטיות הן אלה אשר יכתיבו מי ינהיג את העם?
לצערי הרב, אין היום סיכוי פוליטי להעביר חוק המגדיל את אחוז החסימה, כך שייוותרו לנו רק ארבע מפלגות גדולות: שמרנית־ימנית, ליברלית־שמאלנית, דתית־חרדית וערבית. רבות דובר על שיטת הבחירות המשוגעת שלנו, והרבה הצעות הועלו כדי לתקן אותה. אבל עד היום, אף אחד מהמנהיגים שלנו לא השכיל לשים קץ להקרבת היציבות הפוליטית על מזבח קדושת הייצוגיות המרבית של כל מגזרי החברה.
לצערי הרב עוד יותר, אין גם סיכוי שיצביעו בממשלה הנוכחית על מספר מינימלי של מנדטים למי שטוען לכתר ראש הממשלה.
כך שאנחנו נשארים עם תקלה חמורה, ואין כרגע דרך לתקן אותה. אבל להציע לבני גנץ להיות ראש ממשלה חליפי, זה להשלים עם התקלה. זה לומר בדיעבד: "יודעים מה, גם ראש ממשלה עם שמונה מנדטים זה סבבה". זה לתת תעודת כשרות למהלך שהוא טרף למהדרין. אסור שזה יקרה. תנו לממשלה הנוכחית להיות חתומה על העיוות הזה בעצמה - אל תכשירו אותו בדיעבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו