בדרבן נשארנו בגלות

ועידת דרבן הרביעית תתכנס ב־22 בספטמבר, ומהווה בבואה של ועידת דרבן הראשונה. זאת שלפני 20 שנה התיימרה לדון בהפרת זכויות אדם ובמאבק בגזענות, אך בהשתלטות מדינות מוסלמיות עוינות לישראל ביצעה לינץ' דיפלומטי. אז כמו היום, הדיפלומטיה הישראלית נותרה מופתעת, מוכה ולא מגיבה.

בין ההחלטות שהתבקשו אז להעלות להצבעה: ישראל היא מדינת אפרטהייד, ועל כן יש להטיל עליה חרמות ולגנות את המדינות התומכות בה; ישראל מבצעת רצח עם ופשעים נגד האנושות, ולכן יש לנהל מאבק מזוין מולה; והתנועה הציונית במהותה היא תנועה גזענית. הוועידה היתה פסטיבל נוטף ארס אנטישמי. אורח הכבוד בה היה יאסר ערפאת.

מדרבן נולדו תנועת ה־BDS וכל פעילות הבידוד ויוזמות החרם המוכרות לנו. מכאן החלו מדינות אירופה להוקיע ולגנות את ישראל בגין כל פעולה שהיא מבצעת כדי להגן על עצמה מפני גלי הטרור הרצחניים. מכאן הוקמה מועצת זכויות האדם של האו"ם, אשר 50 אחוז מהחלטותיה הן נגד ישראל, ודו"ח גולדסטון הוא פרי בטנה. מכאן קיבל בית הדין הבינלאומי בהאג רוח גבית להעמיד לדין את ישראל בגין פשעי מלחמה.

דרבן היתה גם הזרז של האו"ם לעסוק באובססיביות ובאופן מוטה בסכסוך הישראלי־פלשתיני. כך, למשל, ב־2018 קיבלה העצרת 21 החלטות גינוי כנגד ישראל, בהשוואה לשש החלטות גינוי בלבד לשאר מדינות העולם. בשנים 2018-2001 סיכלה ארה"ב, באמצעות שימוש בזכות הווטו שלה, 12 הצעות החלטה כנגד ישראל במועצת הביטחון. בהרכב הנוכחי של ממשל ביידן, יהיה מאתגר מאוד לחלץ וטו אמריקני להחלטות אנטי־ישראליות.

והיום? הרשות הפלשתינית, בחסות האג והמועצות השונות של האו"ם, עמלה במרץ לנצל עד תום את הוועידה הקרובה להתקפה פרועה נוספת. טקטיקת הפעולה של ישראל נשארה זהה - להתחנן בפני המדינות המשתתפות להימנע בהצבעות. הס מלהתקיף חזרה, פן נעורר עלינו את מדינות העולם. את ההנחה השגויה, שבכל מלחמה נגד ארגוני זכויות אדם רדיקליים אנו מזמינים עוד גל עכור של שנאה נגד ישראל - חייבים לנפץ. מול שקרים ללא הפסקה יש לנהוג בצעדים החלטיים, ולהפסיק לגמגם. עלינו למנוע כניסת פעילי BDS הקוראים לחרם לשטחנו, בדיוק כפי שעושות צרפת, ארה"ב, בריטניה וקנדה, המונעות כניסה למדינה מאלו המאיימות בתביעה כנגדן. עלינו לגבות מחיר מאותם שליחי האו"ם האחראים לדו"חות השקריים בנוגע לפעולות צה"ל.

אבל איך נלין על מדינות העולם, בזמן שרשויות המדינה עצמן הופכות שותפות פעילות בחרם על ישראל ומפנות עורף למאבק באנטישמיות? בימים אלו מונע היועמ"ש את האפשרות של בעלי העסקים היהודים ביו"ש לתבוע את מועצת זכויות האדם של האו"ם באשמת הפצת הרשימה השחורה, וזאת אף על פי שמדובר ברשימה מפלה וגזענית. בית המשפט בירושלים פנה לקבל את הכרעתו בפעם השישית מאז אוגוסט 2020, אך היועמ"ש מסרב להכריע מחשש להרגיז את האו"ם, ובטענה שנציגיו מנהלים מו"מ לריכוך ההחלטות. אז לפני שנפנה אצבע מאשימה אל מדינות העולם, מוטב שבכירי המדינה יחדלו מלנהוג כיהודים גלותיים שאינם מאמינים בזכותנו על המדינה.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר עומדת בראש ארגון "שורת דין"