קרנות האלפים משאירות אבק לשופרות

מכירים את קרן האלפים, אותו כלי נשיפה ענק באורך כמה מטרים שאפשר לפגוש בגלויות מהאלפים השוויצריים? על פי ויקיפדיה, קרן האלפים היא כלי נשיפה מסורתי, אופיינית לאזורים הכפריים, עשויה לרוב מעץ, וכשהומצאה במאה ה־14 כללה מנעד מצומצם של צלילים ושימשה להעברת מסרים. כיום משמשת קרן האלפים כאטרקציה לתיירים וכאמצעי להנפקת צלילים חיוביים בידי נשפני התקשורת, כמו שחזינו בסוף השבוע האחרון של "פסגת ביידן־בנט", שאפשר לתארה פחות כפסגה ויותר כתלולית חול שטנדר של דאע"ש עלה עליה.

כולנו מכירים את הכינוי "שופרות", תואר מלעיג שהוצמד עד לא מזמן למי שתמך בראש הממשלה נתניהו: עיתונאים, פרשנים, מובילי דעה, חלקם אף כותבים בעיתון זה, שהעזו לתמוך באיש שזכה לכבוד בכל העולם, ולא הצטרפו למקהלת ההשתלחות היומית באיש, במשפחתו או בממשלתו. ובכן, קרנות האלפים השאירו אבק לשופרות.

רוצים דוגמה? "עצם הביקור של בנט הוא כבר הצלחה גדולה", תקעה תרועה ראשונה העיתונאית דנה ויס עוד לפני שזכינו לחזות בהצלחה כלשהי, או בכישלון שעלול להתרחש, או אפילו סתם הצהרה קונקרטית על אחד מהנושאים החשובים שעל הפרק. זה המשיך אצל נשפנים אחרים בהתרגשויות ובדיווחים היסטריים הנקראים כיום "פושים", על כך שביידן התקשר לטלפון האישי של בנט "להודות לו" על הייבוש, שתה איתו קפה, הפך לחברו הטוב לאחר 20 דקות של היכרות, ויש אפשרות שאוטוטו הם לפני מיסוד קשר לונג־דיסטנסי רעננה־וושינגטון. איחלנו לזוג בהצלחה.

אבל לצלילי הקרנות עוד אפשר להתרגל. מה שפחות יורד בגרון הוא השטחיות שבסיקור: מדהים לראות איך קקופוניית התקיעה, מעבר לעובדה שהיא מביכה, הסתירה דיון מהותי על עניינים מדיניים, שהיה די והותר זמן לקיים בשעות ההמתנה האינסופיות ל"פסגה", שנדחתה שוב ושוב מפאת חשיבותה.

במקום דיון ענייני על כך שביידן עומד בראש מפלגה שתומכת בפינוי יהודים מבתיהם, ויתבע בבוא היום תשלום בעד החברות הנרקמת - קיבלנו תיעוד מטלטל, תרתי משמע, של כתבים בריצת אמוק כי השניים עברו למטבחון להכין קפה. במקום דיון סביב האסטרטגיה האמריקנית שלא לקחת יותר חלק בסכסוכי האזור, ומשמעותה לגבי מדינה קטנה מהמזרח התיכון - קיבלנו נאום אנטי־ביבי של ביטחוניסט תורן עמוק בפוזיציה (והפעם: עמוס ידלין, אקס מפלגת העבודה). במקום דיון על אודות השינוי הטקטוני שקורה ביחסים, לאחר עידן שבו נשיא אמריקני תקיף ובעל סמכות וראש ממשלה ישראלי המתואם איתו יצרו יחד הישגים למען ישראל - קיבלנו טאטוא מתחת לשטיח של העובדה כי לשני המנהיגים שנפגשו לצילום משותף בערב שבת לא היתה בעצם שום אמירה משלהם, ושום חותם לא נותר מהם בתום ה"פסגה". שתי קוביות טופו, ששונאי קודמיהם יוכלו למזוג עליה איזה רוטב פרשני שרק ירצו.

בשביל ללוות סיטואציה כזאת בהצלחה, לא מספיקים שופרות באורך ממוצע של כמה עשרות סנטימטרים. ידוע שבמשימות הקשות באמת, רק קרן אלפים עושה את העבודה.