"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכתובת היא עזה
מי שעמדו מאחורי ירי הרקטות שבוצע לראשונה במהלך מבצע שומר החומות הם גורמים פלשתיניים לבנוניים, ספציפית - חוליות חמאס. הוא האחראי ובו צריך לפגוע
מחבלי חיזבאללה עם רקטה בלבנון

הכתובת היא עזה

מי שעמדו מאחורי ירי הרקטות שבוצע לראשונה במהלך מבצע שומר החומות הם גורמים פלשתיניים לבנוניים, ספציפית - חוליות חמאס. הוא האחראי ובו צריך לפגוע

דורון מצא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לאחר שנים ארוכות של שקט, גבול לבנון מתחמם. ישראל ניצבת בפני מדרון חלקלק, שעלול לסבך אותה בעימות עם הגורם שדווקא אינו אחראי ישירות להתחממות הגזרה. מטח הירי האחרון לעבר הצפון בוצע אמנם בידי חיזבאללה, אך הוא היה תגובה לתקיפה הנרחבת של חיל האוויר בדרום לבנון (5 באוגוסט) כמענה לשלושה אירועים מצטברים של ירי טילים לעבר הגליל.

גם אם התגובה הישראלית היא המעשה הנכון, היא אינה במקום הנכון, ובעיקר לא מכוונת כלפי הגורמים הנכונים. מי שעמדו מאחורי ירי הרקטות שבוצע לראשונה במהלך מבצע שומר החומות הם גורמים פלשתיניים, וספציפית - חוליות חמאס בדרום לבנון.

עניין זה מלמד על שינוי שמתחולל בתפיסה האופרטיבית של תנועת חמאס, אשר לראשונה מאז הקמתה מרחיבה את פעילות הטרור שלה מחוץ לזירה הגיאוגרפית המקומית אל שטח המדינות הערביות השכנות, דבר המזכיר את פעילות ארגוני אש"ף משנות ה־60 וה־70.

מגמה זו נובעת משתי סיבות. הראשונה היא מבצעית. מאז סבב הלחימה האחרון עם ישראל, בחודש מאי 2021, מתקשה חמאס לייצר פעילות טרור כלפי ישראל משטח הרצועה במאפיינים המוכרים של בלוני נפץ ואף ירי רקטי, שעלולים לחשוף אותו לתגובה ישראלית ולחבל בשיקום הרצועה. העתקת זירת הלחימה מהרצועה ללבנון מרחיקה את הסיכון, ולמעשה מעניקה לחמאס סוג של "כיפת ברזל" מפני תגובה ישראלית.
הסיבה השנייה היא אסטרטגית. מאז מבצע שומר החומות אימץ חמאס תפיסה החותרת להוציא את הקונפליקט מתוך ההקשר המקומי לתוך הקשר נרחב של עימות אזורי, שבו התנועה מתייצבת כאבן הפינה של מערך ההתנגדות במזרח התיכון כולו, ואף מנהלת אותו בשם סמלים על־לאומיים כמו המאבק על ירושלים.

זו התפתחות חמורה, המעידה על שינויים ברעיון ההתנגדות של חמאס, על אחת כמה וכמה בנתונים העכשוויים של התפוררות המדינה הלבנונית וחולשת גורמי הכוח המרכזיים שם.

מציאות זו הופכת את לבנון לזירה כאוטית, בדומה למה שהפכה סוריה לפני כעשור. היא יוצרת בכך את התנאים בשטח המאפשרים לחמאס ללכת צעד קדימה במימוש ה"היגיון" של הרחבת הפעילות האופרטיבית והאסטרטגית שלו מעבר לזירה העזתית.

אמנם, טרם ברור עדיין מה מידת ההכוונה של גורמי הרצועה את פעילות חוליות הירי מלבנון. אבל הרושם הוא שיקשה על ישראל, בייחוד בראי המציאות המתפתחת במדינה זו, לקטוע את תהליך חימום הגזרה באמצעות התכתבות צבאית ומדינית עם חיזבאללה וממשלת לבנון. הם פחות רלוונטיים.

הכתובת האמיתית לניהול האירוע היא דווקא ארגון חמאס, וזה שברצועת עזה. באמצעותו ניתן למשוך בחוטי הבובה שזרועותיה נמצאות גם בלבנון. בהיבט הזה, ישראל נדרשת לקבוע משוואה חדשה, ולפיה היעדר שקט בצפון ייענה בחוסר שקט ברצועה, שם מונח מרכז העצבים הפוליטי, החברתי והמבצעי של חמאס.

כל היגיון אחר המבוסס על תגובות לא אפקטיביות ולא ממוקדות בשטח לבנון, שנועדו "לאותת" למי שממילא אינו מסוגל לפעול בתנאים הקיימים השוררים במדינה זו, יהיה מרשם בטוח להפיכת צפון המדינה לזירת העימות המדממת הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דורון מצא

הכותב מרצה במכללת אחוה ובכיר לשעבר בשב"כ

Load more...