השתחררו מהאובססיה להתערב בחיי רה"מ

ראש ממשלה חורץ גורלות של אזרחים, זה ידוע. את עוצמת ההשפעה על גורלות בני משפחתו מבינים רק הם עצמם, לפעמים באיחור.

השיח הציבורי, שעדיין לא סיים לחטט בחיי נתניהו עד זוב דם, מנסה אט־אט, בו בזמן, לעבור אל משפחת בנט. קל לקנא, קשה לגלות אמפתיה, בייחוד במדינה שצרות עין היא ספורט לאומי שלה. נכון, באמריקה זה הנוהל, אך בישראל זאת הפכה להיות ממש מצווה, בפרט ב־12 השנים האחרונות.

קשה לנו להשתחרר מההרגל האובססיבי להתערב בחיי רה"מ ומשפחתו, ונדמה שיש שתי קבוצות עיקריות: אלה שנהנו להפוך את חייהם של בני משפחת נתניהו לגיהינום וראו בכך שליחות קטלנית, אך כעת מרפים כי המשימה הושגה והשלטון הוחלף, ויש קבוצה אחרת, קטנה יותר, הסבורה שאם נתניהו סבל, כעת יש להתעלל בבנט באותן עוצמות. אבל אם יש עוול שעליו החברה הישראלית צריכה לעשות חשבון נפש, הוא האופן שבו נרדפה משפחת נתניהו בתקשורת בכלל וברכילויות עממיות בפרט, ועוול לא מתקנים בעוול.

בספרו "ארץ אשה" (ידיעות ספרים, 2006) כותב איל מגד כמה קשה היה לו להיות הבן של אביו, הסופר אהרן מגד, בייחוד בשל היותו ימני מפורסם. "אבי הקים לו אויבים מקרב קובעי הטעם והטון", כתב, "כל מי שאי פעם היה לו חשבון עם אבי, פקד את עוונו גם עלי. 'הבן של', כך הייתי מוצג לעולם. לא מחיתי כי לא היה לי מושג עד כמה המחווה הזאת - גם ללא כוונת זדון - היא מרושעת".

ברשתות החברתיות מתחילים לצקצק על חשבון ילדי משפחת בנט: "הם בסך הכל יעברו דירה", "אבא שלהם היה צריך לחשוב על זה מראש", "יש ילדים שהחיים שלהם יותר קשים", ועוד.
ראשית, הייתי מצפה כי בעידן שבו פורח השקר שלפיו בני זוג מנהלים קריירות מקבילות מבלי שתפגענה זו בזו או בחיי ילדיהם, אנחנו נגלה איפוק. ושנית, וברצינות, אין עניין שבנט יקריב את הילדים שלו בשביל שנתיים של כהונה בבלפור. ילדים של איש ציבור חיים בלי נוכחות מוחשית של אבא, הם תחת זכוכית מגדלת בכל מקום, להג ופפראצי בלתי מבוקר אחריהם באשר ילכו.

להתנהגותו של משלם המסים יש חלק נכבד במאזן שערכה משפחת בנט, ובהחלטתה להעדיף את טובת הילד על פני הדיאגנוזה הפולנית של הישראלי הממוצע. היכן יתגוררו ילדי משפחת בנט? וואללה - לא ענייננו. עולה לנו כסף? אם היו להם עשרה ילדים היה עולה לנו יותר, וגם אז זה לא היה ענייננו.
השיח הישראלי עדיין מחשבן את היחסים שבתוך משפחת נתניהו וטרם התפנה לדון בהישגי אבי המשפחה, אז לעקור ילדים קטנים לשנתיים בשביל התענוג הזה? המממ... פחות.

הפיכת בלפור למקום שמתאים לילדים לא שווה את העלות, והמחשבה שלפיה אם משפחת בנט תעבור לירושלים ייחסכו האבטחה והרעש ברעננה היא תלושה - שהרי כל ראש ממשלה שומר על ביתו המקורי - כך ברחוב כרמיה, כך ברב אשי, כך בקיסריה.