הטריק הפוליטי שבין חוק הגיוס למשפט נתניהו

1. משהוסר הלוט מעל כוונותיהם האמיתיות של הפוליטיקאים שהתנגדו בשעתו לחוק הגיוס, ומשהתברר השימוש הנלוז בתמימים שבאמת ביקשו למחות על מה שראו כפטור לחרדים - כדאי לחזור לנתוני האמת של החוק ולראות עד כמה היתה התעמולה נגדו נבזית ולא מוסרית.

הנה סיכום סעיף 26 יג: הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה לא יפחת מ־8,160; בשנת הגיוס השנייה הרף לא יפחת מ־6,840; בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ־7,920; בשנת הגיוס הרביעית הרף לא יפחת מ־8,500. עד כה הגענו ל־31,420 מגויסים בארבע השנים הראשונות להחלת החוק. בשנת הגיוס החמישית, קבעה הצעת החוק, רף הגיוס לא יפחת מ־50 אחוזים ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ומשם והלאה ייקבע "הרף המינימלי לגיוס" שלא יפחת ממחצית ממחזור בוגרי החינוך החרדי, "באופן שיביא בחשבון את הגידול בהיקף הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בשנות הגיוס הקודמות". מדובר באוגדות בתוך פחות מעשור.

2. לו עבר החוק, יכולנו כבר לראות אלפי מתגייסים חרדים בשערי הבקו"ם. אבל למפלגות גוש ה"שינוי" היה דחוף יותר לשסות את הציבור באחיהם(?) החרדים ולהגביר שנאה ומדון בתוכנו; עינינו הרואות כיום שלא מצוקת הגיוס עמדה לנגד עיניהן, אלא התאווה להרוויח עוד כמה נקודות על חשבון החרדים.

החידוש הגדול בחוק שהגיש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, היה שלראשונה הובעה הסכמה היסטורית מפי כמה מראשי הציבור החרדי, כולל ההנהגה התורנית. לכל הפחות יכולנו לנסות. אבל השנאה שהשחיתה את הדיון הציבורי הענייני שרפה את אסמי ההקשבה.

3. עכשיו מציע גוש ה"שינוי" חוק ישן, גרוע יותר, של אביגדור ליברמן, שהוציא לשעה קלה את החרדים מהמזבלה המטאפורית שאליה השליכם עד לא מכבר, כדי לצרפם, מעשה ניסים, לקואליציה עם שונאיהם. ומה על הררי המאמרים והכותרות האדומות, הסקרים והנאומים שהסיתו נגד החרדים ומציעי החוק? מי יתנצל בפני בועז ביסמוט שספג נאצות וקללות ואיחולים רעים למשפחתו, בעוד שלמעשה דווקא הוא דאג ועמל לפתור את הבעיה?

4. שקר "חוק ההשתמטות", שהפך באחת ל"חוק הגיוס" ול"חוק גיוס רך", מזכיר את משפט נתניהו. גם פה, ככל שנוקף הזמן והחוקרים נחקרים, ולאחרונה נשמעה עדותו המטלטלת של היועמ"ש מנדלבליט, כך הופכים הנאשמים למאשימים: כתב האישום היה חסר בסיס מוצק, היועמ"ש מנדלבליט לא אישר חלק מחקירותיו, ואף לא טרח לבדוק את ראיותיו בתיק 4000 הכבד (תיק ה"שוחד"). לדבריו, הוא סמך על הפרקליטות שבדקה היטב את הנושא. לא ייאמן.

לטובת מי שמסרב להתעדכן: מתברר שאין כלום כי לא היה כלום, למעט התחסדות שקרית של שונאי נתניהו, שהיו "חייבים" להחרימו מבחינה "מוסרית" באשר הוא "נאשם". גם כאן, כמו בחוק הגיוס, עושה רושם שלא הרצון להילחם בשחיתות הציבורית עמד לנגד עיני המאשימים, ולא דרישת אמת הניעה את יריבי נתניהו במערכת הפוליטית. הם עשו בכתב האישום שימוש דומה לזה של חוק הגיוס: ניסיון להיבנות פוליטית על חשבון עלילת שקר שטפלו על יריבם.

5. כתבתי פעם על מקווה טהרה שכוחו גדול אף יותר ממקווה האר"י בצפת ומבארה של מרים וממֵי הירדן שטבל בהם נעמן שר צבא ארם, כשנרפא מצרעתו במצוות אלישע הנביא: מדובר במקווה נתניהו - ושמא: אנטי־נתניהו - שכל הטובל בו, גם אם שרץ בידו, נסלחים עוונותיו ושקריו והפרות הבטחותיו, ובלבד שיתנגד לאנטי־כריסטוס של גוש ה"שינוי", שלא השתנה עוד מימי קורח ועדתו וכיום מוכר את ערכיו ומנדה את אחיו ("הם לא אחים שלי", יאמר מיליארדר שחצן) בנזיד שותפות עם מפלגות ערביות, הפועלות בגלוי לשנות את הגדרת יהדותה של ישראל ומתחמקות מלדבר בגנות חמאס.

מאמינים בני מאמינים אנו. שום מחנה לא ניצח בבחירות, האם אין זה סימן משמיים להתאחד מול הסכנה האיראנית ולהבטיח את ביטחון ישראל? עדיין לא מאוחר.