לא רחוק מהעיר אשוויל שבצפון קרולייינה משתרעת שמורת טבע יפהפייה, אדירת ממדים, שקרויה על שם ההר הגבוה ביותר שמתנוסס בטבורה - "מאונט פסגה".
בביקור שערכתי לפני כמה שבועות ב"פסגה", שאלתי אמריקנים מקומיים מה מקור השם - הם לא ידעו. היה מי שניחש שאולי מדובר בשם אינדיאני ישן, אבל די היה לעיין בשלט שנטוע בשביל שמוביל לפסגה כדי לפענח את התעלומה. המתיישבים הלבנים הראשונים, נוצרים מאמינים כמובן, בחרו בשם של הר נבו, שממנו השקיף משה על הארץ המובטחת. במקום לקרא להר "פסגת נבו" הם פשוט בחרו במילה "פסגה".
כשהסברתי לבני שיחי שמדובר במילה עברית שגורה, שמקורה בתנ"ך שלנו, הם הגיבו בידידותיות מתעניינת. שום דבר שמזכיר את העוינות, ההסתייגות או האנטישמיות שאפשר היה לצפות להן מתוך חשיפה לדיווחי החדשות.
אותו הרושם קיבלתי ברחובות העיר סוואנה שבג'ורג'יה, באזור אשוויל ומשיחות עם אנשים בצפון קרוליינה. שלא לדבר על מי שפגשתי בפלורידה, שבה סבבתי בשבוע שקדם לכך. בכל שיחותיי, המתוכננות והאקראיות, לא ניכרו ולו שמץ של עוינות או כתף קרה. לא לישראל ולא לנו כישראלים יהודים. למעשה, ההפך מכך. הסקרים כבר העידו על המהפך הדמוקרטי הצפוי, אבל זה לא התחבר לסנטימנט אנטי־ישראלי.
טראמפ אשם בניצחון הדמוקרטי
בפלורידה אמנם נשמרה השבוע ההגמוניה הרפובליקנית המוחלטת, אבל בצפון קרוליינה נבחר מושל דמוקרטי ברוב גדול. שמו ג'וש שטיין, והוא יהודי שתומך בישראל ויצא נגד חמאס. גם לסנאט נבחר מועמד דמוקרטי - רוי קופר - המושל לשעבר, מי שנחשב לתומך מובהק שלנו.
והנה, גם למשרת המושל בג'ורג'יה נבחרה דמוקרטית - קיישה לאנס בוטומס, שחורת העור. אלא שבוטומס, לשעבר ראשת עיריית אטלנטה, נמנית עם הזרם המרכזי במפלגה ונחשבת לתומכת ישראל, שמקפידה על שימור קשרים טובים עם הקהילה היהודית. הפלא ופלא, לסנאט שלחה ג'ורג'יה גם דמוקרט - הסנאטור המכהן ג'ון אוסוף. גם אוסוף הוא יהודי - איש הזרם המרכזי, בהחלט לא פרוגרסיבי או עוין.
הסחף הדמוקרטי הגיע גם לדרום קרוליינה הרפובליקנית המובהקת, שבה ביקרתי לפני שנתיים ונתקלתי בתגובות פרו־ישראליות נלהבות. אנני אנדרוז הדמוקרטית נבחרה לסנאט אחרי שהנחילה הפסד לדרלין גראהם - אחותו של ידידנו המנוח והמופלא לינדזי גראהם. אבל גם אנדרוז היא בהחלט לא אויבת, היא מביעה תמיכה בביטחון ישראל ומשויכת לזרם השפוי של הדמוקרטים.
בכלל, נדמה שבדרום קרוליינה, כמו במקומות רבים נוספים, היה זה דונלד טראמפ שהפסיד בבחירות, באשמתו הבלעדית. הדוגמה המקוממת ביותר נרשמה כנראה בטקסס, שם התערב הנשיא במלוא הכוח בפריימריז הרפובליקניים, וגרם לסנאטור הרפובליקני הוותיק ג'ון קורנין להפסיד לקן פקסטון השנוי מאוד במחלוקת. על פי ההערכות, לו קורנין היה רץ מול מועמד הדמוקרטים, ג'יימס טלריקו, הוא היה מנצח בגדול. אבל טראמפ התעקש למנות את מי שנאמן לו במקום מועמד הגון, שמקובל על הרוב. התוצאות בהתאם - טלריקו ניצח בניגוד למגמה הרפובליקנית של המדינה.
אבל גם טלריקו לא אסלאמיסט ופרוגרסיבי. הוא יצא נחרצות נגד האנטישמיות, אם כי הוא, למשל, נגד מכירת נשק התקפי לישראל. הפרחים לטראמפ.
ניתוחים רבים כבר המחישו כיצד ומדוע הנשיא הוא האשם בהפסד, ונראה שהכל נכון: הניהול השגוי, המהוסס והתזזיתי של המלחמה; מחירי הדלק; הזיגזג ההרסני בעניין המכסים, שתרם בפני עצמו לעליית מחירים; אבל גם ההתנהגות האישית של דונלד טראמפ קוממה רבים.
היכרות עם האמריקנים מהשורה מלמדת שרובם כמונו - לא אנשי קצוות ולא טובלים בביצה הפוליטית, הם מנסים להפעיל פשוט שכל ישר. הם לא אוהבים אסלאמיסטים ופרוגרסיבים, אבל גם לא נשיאים קפריזיים, ילדותיים, ארוגנטיים ומושחתים.
למעשה, רוב האמריקנים יושבים היום על הגדר, לא מחויבים לצד הזה או האחר, כי בכל אחד מהם מככבים מטורללים וקיצוניים, מטאקר קרלסון ועד ממדאני ושות'. בד בבד, האמריקנים נתונים להשפעה ולהסתה, במיוחד כשאין מי שמעמיד אותם על האמת והשקר, על הטוב והאפל.
בפגישות שערכתי בפלורידה עם ידידים ומכרים, נדהמתי לגלות שאפילו הם חשופים להשמצות נגדנו, מבלי שאיש מפריך בפניהם את השקרים. למשל, איש מבני שיחי לא שמע על הנוהל הישראלי המופרע ששמו "הקש בגג", פרקטיקה שאף אחד בעולם לא מיישם, ואשר מפריכה בפני עצמה את טענות הכזב בדבר רצח עם. רק סיפרתי על "הקש בגג", וכבר אנשים התפלצו - נדהמו לגלות איך מנסים להטעות גם אותם כדי להשחיר אותנו. עכשיו במיוחד חשוב כל כך לספק אינפורמציה וניתוח לתושבי ארה"ב והעולם כולו. אבל ממשלת ישראל לא נוכחת, יש לה עניינים חשובים בהרבה לעסוק בהם.
בכל מקרה, פענוח הסנטימנט הציבורי החיובי כלפינו גם במדינות רבות שבחרו בדמוקרטים, חשוב במיוחד כדי להבין מה הלאה. מצבנו לא חמור כמו שמנסים להשחיר לנו, אבל חייבים לפעול. רוב בוחרי הדמוקרטים לא עוינים אותנו. המצב הקטסטרופלי ששורר במישיגן ובניו יורק, שבמסגרתו הרוב בחר במועמד פרוגרסיבי-אסלאמי תומך טרוריסטים, לא באמת מאפיין. אבל חייבים לעבוד במרץ, בחוכמה ובעוצמה בשנתיים הקרובות, כדי למנוע סכנה גדולה לקראת הבחירות לנשיאות.
ומה עם הקונסוליה הטורקית?
בפני הרשויות הישראליות מונחים דוחות רשמיים, שחושפים את עומק החוצפה הטורקית בעיר הבירה ירושלים. לפי הדוחות, הטורקים מפעילים את הקונסוליה שלהם, ששוכנת מול המטה הארצי בירושלים, כשגרירות "למדינת פלסטין". הקונסול שמואמן במשרד החוץ שלנו מציג את עצמו כשגריר, כאשר הוא חוצה את המחסום לרמאללה, ובד בבד מוביל פעילות אינטנסיבית להפיכת ירושלים לאסלאמית.
כך, הטורקים מפעילים שורה של זרועות תחת האף שלנו. בכלל זה "מרכז תרבות" בשם יונוס עמר במזרח העיר, שמלמד לכאורה שפה ותרבות טורקית, אבל משמש מוקד לחתרנות אנטי־ישראלית. זהו מוסד שמחזק את התודעה האסלאמיסטית של ערביי ירושלים, תוך התנגדות לזהות הישראלית.
ארגון טורקי ממשלי אחר בשם טיקה מממן פרויקטים לחיזוק הזהות הפלסטינית והאסלאמית בעיר, ארגונים אחרים מעבירים כספים לשיעורי דת ואסלאם, להחזקת בתי ספר של הווקף שמחנכים נגד מדינת ישראל, לשיפוץ בתים בעיר העתיקה, ועוד מלוא החופן.
איך ייתכן שטורקיה חותרת בחופשיות בעיר הבירה הישראלית, בעוד בכיריה מתבטאים ופועלים בגלוי כמו אויבים לכל דבר? רק לאחרונה התיימרה ישראל לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים, בגלל הסנקציות שהטילו הבריטים על מוצרים מעבר לקו הירוק. הסגירה היתה רק למראית עין, נתניהו וסער נבהלו מאיומי לונדון, אבל אי אפשר להשוות את הסנקציות הבריטיות לעוינות הטורקית, שחמורה הרבה יותר. אז איך ייתכן שאנקרה פועלת חופשי אצלנו? אולי גם טורקיה היא מדינה מורכבת?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו