לא נשכח ולא נסלח? רגע לפני הבחירות, נראה שכבר שכחנו

הבטחנו שלא נצביע יותר לפוליטיקאים שאכזבו. אז איך המפלגות הגדולות הן אלה שבראשן עומדים בכירים לשעבר בצבא ובפוליטיקה, שהיו חלק מקובעי המדיניות בשנים שקדמו לטבח? הרי כשראינו שלא קורה משהו מהפכני אחרי האסון, התחלנו לדבר על בחירות. אז למה נדמה שאנחנו בדיוק באותו מקום? ואיך, אם הנושא של הבחירות האלה אמורה היה להיות המלחמה, בסוף הנושא הוא "חרדים"?

רקוויאם לאירופה

"אשרי מי שאמר אפילו דיבור אחד של אמת בחייו", אמר (כנראה) רבי נחמן מברסלב. נשמע מוזר, אבל כל כך נכון. כמה קשה להגיד אותה כשהסרגל עשוי מאה אחוז פוליטיקלי קורקט.

מגישה בערוץ הבריטי TALK, אלכס פיליפס, שיתפה השבוע בהלם ובצער שהיכו בה כשנחשפה ברשתות לתמונותיהם של המוני פליטים מוסלמים פורצים לסאוטה, בקצה ספרד:

"הייתי כל כך נסערת, הגעתי הביתה והרגשתי שאני לא יכולה לדבר או לחשוב. שכבתי על הספה והרגשתי פיזית חולה כשראיתי את התמונות האלה. אני יודעת שהמשמעות של התמונות היא פלישה אסלאמית לאירופה, בסיועה ובעידודה של אליטת השמאל. הם צופים בזה, הם מאפשרים לזה לקרות בזמן אמת, ואני לא יודעת איך אפשר להחזיר את הגלגל לאחור..." המשיכה אלכס בקושי, בגרון חנוק מדמעות: "המדינה שלי, היבשת שלי, התרבות שלי, החירויות שלי, אורח החיים שלי, הבטיחות שלי, היכולת שלי להסתובב בחופשיות ברחובות שבהם גדלתי – כל אלה נגמרו".

ואולי היא סתם בלחץ? אנגליה מזמן לא מלאה רק בריטים.

איזה אויבים? האויבים שלנו?

ובאותו לילה ממש, במדינה אחרת שמתמודדת עם מציאות אחרת, ישראל, המגיש בערוץ 13 חשש מאליטה אחרת ומפולשים אחרים: "בשטחים קורה בימים אלה אחד הדברים האיומים שקרו שם", זעזע המגיש את הצופים (אני יכולה להיזכר בכמה דברים איומים יותר, וגם הצ'ט). "קבוצת מתנחלים קיצוניים מטילה מצור על בתים של שלוש משפחות פלסטיניות שנאלצות לעבור את החום הנוראי בלי מים וחשמל, וצה"ל - צה"ל הגדול, זה שחיסל את נסראללה ואת כל צמרת חיזבאללה - פשוט מפחד לעצור את הטירוף הזה". איזה יופי. לא רק המתנחלים פושעים, גם צה"ל קטן ועלוב. עושה חשק להתגייס וגם לתרום לאחים המוסלמים.

הכתבה שסגרה את היום לוותה בראיון קצר עם אבו מוחמד, ראש המשפחה. לא נמסר מידע בסיסי על מעמד השטח שבו נמצאים הבתים, חוקיותם, איפה היה כל אחד מהצדדים ב־7.10, כלום. לאחר הראיון המגיש וידא שהבנו מה צריך לחשוב: "נורא, פשוט נורא".

כל זה קורה בשבוע שבו הוסר אמברגו מגילוי מרעיש: בחזית העזתית חשבו לחתום איתנו על הסכם ואחר כך להפר אותו. שוקינג. לא ראינו את זה בא! כלומר מאז הטריק הישן שערפאת, אבו מאזן, עבאס ומי לא עשו וגם הודיעו בו־זמנית שהם עושים. האם מערכת הביטחון מאמינה לפרומואים שהיא משווקת כמו אייטם ריק במדור רכילות, או שהיא רק חושבת שאנחנו מאמינים לזה?

מה גזעני בעיניך

גם מנהיגים שניסו נשברו. תראו את ליברמן.

בבחירות 2006 מפלגת "ישראל ביתנו" הציגה לראשונה את תוכנית חילופי השטחים כמצע מדיני רשמי והציעה להעביר את אזור המשולש המאוכלס בערבים ישראלים לרשות הפלסטינית, תמורת סיפוח גושי התיישבות. הקמפיין, שזכה להד תקשורתי רחב, הקפיץ את המפלגה מ־3 ל־11 מנדטים. בהמשך ליברמן הפך את התוכנית לנאום דיפלומטי בעצרם האו"ם, וזה המשיך להיות הטיקט שלו גם הלאה. אבל בציבוריות הישראלית, למרות שחיבבו את הרעיון כפי שהוכח אלקטורלית, ליברמן לא זכה לבייס יציב, ולצד החקירות האימתניות הוא הוצג ב"חרצופים" וב"ארץ נהדרת" בחיקויים פוגעניים שקעקעו את דמותו על הרצף שבין סוכן קג"ב לרוצח שכיר. זה לא עזב אותו עד שהוא שחרר את הערבים ויצא נגד נתניהו.

ובקמפיין הקרוב הוא נטו נגד חרדים.

מדינה שמנהלת מערכת בחירות שהנושא העיקרי שלה הוא "הבעיה הערבית" – תיחשב למדינה גזענית, זה לא יחליק בגרון או בתודעה. גם אחרי שפועלים ערבים רצחו את המעסיקים שלהם בקיבוצים, גם אחרי שעמית סוסנה העידה כי בבית החוטפים שלה בעזה היה ילד שנסע כל שבוע לקבל טיפול רפואי בישראל, ושהוכח כי אנשי שלום נטבחו על ידי בני טיפוחיהם ללא רחם. עדיין, אין לנו בעיה לנפק כותרות נגד חרדים או מתנחלים. זה קל, יומיומי, טבעי. מה הדוסים כבר יעשו לנו? עזר מציון יעבדו כרגיל, גם האמבולנסים יבואו, וגם מלקטי העצמות. אף סיעה לא באמת מתכוונת לגייס בכוח, את זה הבנו השבוע. אבל אם "הערבים" יתעצבנו? אף מפלגה לא רוצה לנסות. כולם מדברים על גיוס ומסיתים את השיח מהסוגיה אשר לשמה התכנסנו.

היתה צריכה לקום פה ועדת חקירה מהותית כדי להבין למה אנחנו בוחרים לחיות על חרבנו. אך כזו, אף מפלגה לא תרצה להקים לעולם.