לא סתם עוד מהלך פוליטי ציני: לאן נעלם אבו יאיר?

הקמפיין של הליכוד נגד הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, איש ביטחון בכל רמ"ח איבריו וגיבור במובן הישראלי, אינו סתם עוד מהלך פוליטי ציני - הוא סימפטום של מחלה ממארת שפשטה בשיח הציבורי שלנו.

האפשרות לשיתוף פעולה פוליטי עם מפלגת רע"מ או עם מפלגות ערביות אחרות הפכה לכלי נשק. מי שנושא באחריות העיקרית והגדולה ביותר לריקבון הזה הוא רה"מ בנימין נתניהו.

הסרטון שהפיץ, שבו נראה איזנקוט מדלג על פני ישראלי הלבוש בחולצת "אחדות ישראלית", הוא שימוש גזעני, מסוכן וחסר אחריות באזרחים הערבים, שהפכו לכלי משחק במאבק ההישרדות של הימין בכלל, ושל נתניהו בפרט.

האסטרטגיה של הליכוד היא לקחת חמישית מאזרחי המדינה, להפוך אותם למוקצים מחמת מיאוס ולייצר משוואה מעוותת שבה כל קשר איתם הוא "בגידה" בערכי המדינה ו"חיסול" המפעל הציוני כולו. כשמפלגת השלטון מסמנת ציבור שלם ואת נציגיו הנבחרים כ"לא לגיטימיים", היא פוגעת ביריביה הפוליטיים - אך גם שומטת את הקרקע מתחת ליכולתה לנהל מדינה דמוקרטית מתוקנת. הדה־לגיטימציה הממוסדת משדרת לערבים שאין להם מקום בהליך הדמוקרטי ובתוצאותיו.

לרגע נניח את הצביעות בצד: לו מפלגת ימין בצרפת, בגרמניה או בארה"ב היתה מנהלת קמפיין דורסני וגזעני נגד פוליטיקאי בכיר רק בשל העובדה שהוא מעז לנהל דיאלוג עם נציגים יהודים - הזעזוע היה גדול. הליכוד, מפלגה שחרטה על דגלה מאבק באנטישמיות ובגזענות בעולם, בוודאי היתה מזדעזעת ראשונה, ונציגיה היו דורשים גינויים, סנקציות והוקעה פומבית.

אלא שכאן שימוש ב"ערביות" כסיסמת הפחדה הוא לגיטימי ואפילו "ממלכתי", ויוצא מראש הממשלה עצמו. הסטנדרט הכפול הזה מביך, מקומם ומסוכן.

איבדו את המצפן

איני נמנה עם תומכיו של גדי איזנקוט או עם מצביעיו, אך מסלול חייו השזור בביטחון ישראל ובממלכתיות הפך עכשיו ליעד, משום שהוא מסרב לשחק לפי כללי המשחק של הליכוד, שבלהיטותם לשמר את הסטטוס־קוו הפוליטי מוכנים לעשות הכל, כולל הפצת שנאה כלפי הציבור הערבי בישראל. כל זה במטרה אחת ויחידה: לשרוד פוליטית.

השימוש הציני באזרחי המדינה הערבים הוא הוכחה לכך שהליכוד איבד את המצפן הממלכתי. כי אין כאן מאבק על אידיאולוגיה, אלא מלחמה על כיסאות. במיוחד רואים זאת כשמפלגת שלטון מגייסת את השנאה כנשק אסטרטגי. היא לא מגינה על המדינה, אלא מוסיפה שמן למדורה.

מדינה שבה דה־לגיטימציה, פילוג והפצת שנאה הם כלי עבודה מרכזי, מדינה שבה דמוקרטיה נמדדת רק ב"אנחנו" מול "הם", לא תצליח לשרוד, ובוודאי לא תגיע רחוק.

מי זוכר שדווקא נתניהו, כשהיה צריך את הקולות של הערבים, ניהל איתם משא ומתן לצירופם לקואליציה ופנה ישירות לציבור הערבי והפך ל"אבו יאיר"? עכשיו, כשהמציאות השתנתה והצרכים אחרים, הוא מסית ומוליך שולל את אזרחי ישראל היהודים באמצעות הפחדתם מפני הערבים.

הגיע הזמן לקרוא לליכוד לחדול ממעשים אלו ולנהל שיח ענייני, ולא גזעני או פוגעני, לפני שהאנרכיה תשלוט בישראל.