אסור להקל ראש בדברים שאמר גדי איזנקוט בראיון עם אודי סגל בערוץ 13, שלפיהם הוא לא פוסל, כלומר מתכנן, להקים קואליציה על בסיס המפלגות הערביות. כדי להצדיק את השותפות עם הציונים האלו - מטיבי ועד עופר כסיף - תקף איזנקוט את נתניהו ואמר שאי אפשר לחזר אחרי יוסף חדאד ובאותה העת לפסול את המפלגות הערביות.
בצדק שאל אותו בתגובה חדאד עצמו איך הוא מעז להשוות בינו - גולנצ'יק, נכה צה"ל, מי שנלחם בכל יום בעד מדינת ישראל וצה"ל - לבין שלל האויבים שמאכלסים את המפלגות הערביות כולן. שאל ולא קיבל תשובה, לא ממנו וגם לא מבנט, לפיד וליברמן.
ההשוואה המקוממת בין הפטריוט הנחוש יוסף חדאד לאויבי הציונות והמדינה נועדה להשתמש בערביות של חדאד כדי לספק תירוץ לחציית הקווים העקומה של מפלגת "ישר". מעבר לגזענות שטמונה בה, כאילו כל הערבים הם אותו הדבר, עמדת איזנקוט מלמדת רבות על מי שמסתמן כאלטרנטיבה לנתניהו.
עבאס: "מקווה שמפלגות האופוזיציה הציוניות ישיגו 61 מנדטים"//מתוך התוכנית של עמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב-103FM
מתברר שהוא לוקה בעצמו בתסמונת נתניהו - אין לו קווים אדומים בדרך לתפיסת השלטון. מעבר לכך, ניכר שאיזנקוט לא למד דבר מאירועי השנים האחרונות, וממשיך כדרכו להתעלם מהמציאות. למעשה, הוא נותר בעמדות הרמטכ"ל, שנושא בחלק מהותי של המחדל שעוד ייבדק על ידי ועדת חקירה ממלכתית. גם בכך הוא מצוי באותה סירה עם בנימין נתניהו.
על רקע האמירות האלו מומלץ למי שבוחן להצביע לאיזנקוט לקרוא את ספרו החדש של נדב שרגאי, "מהנהר ועד לים". ספר מאיר עיניים, שבו אסף שרגאי עובדות ומסמכים הממחישים עד כמה השאיפה של כל חלקי התנועה הלאומית הפלסטינית הייתה ונותרה לעקור ולגרש אותנו. לא מטאפורית, לא סמלית, לא בשביל לקבל פיצויים, אלא פיזית ומעשית - מירושלים, מתל אביב, מיפו, מחיפה, מצפת וכמובן מעוטף עזה.
שרגאי מוכיח שהשאיפה הזו מאפיינת את כל הזרמים הפלסטיניים - מחמאס ועד פת"ח, ממפלגת טיבי ועד רע"ם. לכן חשוב להבין עד כמה מסוכנת הכוונה של איזנקוט ומי משותפיו לבנות קואליציה על המפלגות הערביות. שלא לדבר על ההצהרות של מועמד "ישר", שלפיהן צריך לחזק את הרשות הפלסטינית ולהשליט אותה בעזה.
איזנקוט אמנם מנסה לטשטש את עמדותיו המסורתיות וטוען שזה לא הזמן לעסוק בהסדר הקבע, אבל עמדתו ברורה: גם היום הוא מטיף "להיפרד" מהפלסטינים, וברור שכוונתו לקדם כינון ישות עוינת בתוכנו, תוך מסירת ערש הקיום שלנו - יהודה ושומרון - לאויב.
התעלמו מהשאיפה לעקור אותנו
כמו בנימין נתניהו, כמו יתר הרמטכ"לים ומרבית הפוליטיקאים, איזנקוט התעלם בעבר מהתוכנית האופרטיבית הפלסטינית לחולל את מה שהם מכנים "שיבה". הוא כיהן כסגן רמטכ"ל וכרמטכ"ל בין השנים 2013 ל-2019 - שנים מכוננות שבהן חמאס בנה את תוכנית ההסתערות על הדרום למימוש "השיבה". איזנקוט היה בין המפקדים הבכירים שלא קלטו דבר.
נדב שרגאי מביא ציטוטים שפורסמו כבר בשנת 2018, מתקופת הרמטכ"לות של איזנקוט, על תוכניות קונקרטיות להיכנס לבארי, לכרם שלום ולעוטף בכלל. מכון ממר"י פרסם את האמירות הללו בזמן אמת - וגם איזנקוט התעלם.
כך גם "צעדות השיבה", שהחלו בתקופת כהונתו ב-2018 ונועדו להכשיר את הקרקע למה שהתחולל באוקטובר 2023. הוא ורוב הצמרת, הצבאית והמדינית, פספסו לחלוטין את משמעותן.
כך למשל אמירתו של איש חמאס מוסטפא אל-סאווף, עשרה ימים לפני הפלישה והטבח: "היערכו להסתלק מהעוטף אך הותירו את המזוודות שלכם סגורות, התכוננו להסתלקות סופית מפלסטין... ההסתלקות תתרחש והיא קרובה יותר ממה שאתם מעריכים".
כאשר מקשיבים לאיזנקוט עכשיו, ברור שהוא מפספס גם את המסר שמהדהד מאז 7 באוקטובר, שבא לידי ביטוי במסע הגלובלי של "פרי פלסטיין", מהים ועד הנהר. מסר שאחמד טיבי וחבורתו שותפים מלאים לו. מסר שאבו מאזן, ג'יבריל רג'וב, עבאס זכי ובכירי הרשות הפלסטינית נושאים, מהדהדים ומקדמים. ומי שרוצה לחזק את תלמידי ערפאת ולהשליט אותם - לא למד דבר.
תוכנית העקירה שרוקחים ערביי ישראל
חמורה עוד יותר היא ההתעלמות המופגנת של איזנקוט מהקו שמאפיין את כל המפלגות הערביות שהוא רוצה להכניס לשלטון. נדב שרגאי משרטט את פועלם של הגורמים שמסיתים את ערביי ישראל לתבוע את הבתים והאדמות שמהם ברחו או נעקרו ב-1948, ובהם ארגון "זוכרות" ומה שהם מכנים "מועצת השיבה".
מדובר בשיתוף פעולה בין פעילי המפלגות הערביות לבין קיצוני שמאל יהודים, שלדברי הכותב חותרים להשמיד את מדינת ישראל. אותם גורמים רשמו, לדבריו, הצלחה גבוהה במיוחד במהומות "שומר החומות", שגם הן התרחשו בתקופת כהונתו של נתניהו.
בין מעודדי הרצון הערבי לגרש אותנו בולטים פעילים משמעותיים בתנועה האסלאמית, בפלג הדרומי של מנסור עבאס. ביניהם אברהים צרצור, לשעבר חבר כנסת וראש הפלג הדרומי מטעם רע"ם.
רחוק יותר הלכו עמותות המזוהות עם רע"ם, ובהן "עמותת 48", שהמנכ"ל שלה ראזי עיסא היה חבר במועצת השורא ויו"ר ועידת רע"ם. לאחרונה סגר בית המשפט את העמותה הזו ואת עמותת האחות שלה, בעקבות בקשת רשם העמותות, בשל חשדות לקשרים עם ארגוני טרור ולהסתה נגד ישראל.
בעבר הייתי בעד שותפות עם רע"ם, לנוכח ההתבטאויות וההתנהלות המהפכנית של עבאס עצמו. אבל התברר שאנשים אחרים במפלגה שלו אינם מיישרים איתו קו, ואולי עבאס עצמו נוקט לשון כפולה ומתעתעת. בכל מקרה, גם התבססות קואליציונית על רע"ם פסולה. כגלגל עשירי, בממשלה עם קווי יסוד לאומיים וחובת שירות לאומי לאזרחים הערבים, אפשר אולי לבחון שותפות.
השורה התחתונה עגומה. קואליציית נתניהו פסולת חיתון, בין היתר בגלל הנחישות להמשיך להעדיף את הסרבנים והמשתמטים החרדים. קואליציית איזנקוט פסולה בגלל הנחישות לכונן ממשלה, ולו עם אויבי המדינה. מה שנשאר הוא להכריח את הציונים האמיתיים ללכת ביחד.
החיים הטובים של כלבי טביליסי
לאחרונה יצא לי להלך בחוצות טביליסי, גאורגיה, ולהתפעל בין היתר מהיחס של הגאורגים לכלבים שלהם. המשוטט ברחובות עיר הבירה אינו יכול שלא להיתקל בכלבים גדולים המהלכים בנחת או שוכבים על המדרכות. טבעת כסף באוזן אחת מעידה שהם סורסו ומקבלים מזון באופן מסודר.
מתברר שהתופעה החלה כאשר כלבי בית רבים ננטשו לאחר שבעליהם עקרו לחו"ל, והציבור, שאוהב כלבים, סירב להישאר אדיש. כך נוצר מערך של סירוס והאכלה, ובימי שלג יש מי שמכניסים את כלבי הרחוב לבתיהם, מקלחים, מאכילים ומחממים אותם, וכשמזג האוויר משתפר - מחזירים אותם לחייהם ברחוב.
במדינת ישראל, שהורגת כלבים שלא נמצא להם בית, צריכים להתבייש וללמוד. זה נכון גם לגבי חתולי הרחוב, שחייבים לסרס או לעקר ולהאכיל. קחו דוגמה נפלאה מהגאורגים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו