"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טהרן זה כאן? ראיתם את זה בא

אם לא נעצור את הדהירה לתהום הקיצוניות וההדרה - גם קיצוני המשטר באיראן יקנאו בסטנדרטים הדתיים שייכפו על המרחב הציבורי בישראל

, עודכן
0השמעה
מחאה נגד הפרדה מגדרית באקדמיה מחוץ לכנסת , צילום: אורן בן חקון

הכנסת עומדת לחוקק את החוק המתיר הפרדה מגדרית במוסדות אקדמיים. במקביל, פורסם כי בבני ברק תונהג הפרדה מגדרית במדרכות. מי שסבור שמדובר בשני אירועים נפרדים - מחמיץ את התמונה הגדולה. החרדים, והחרד"לים שמצטרפים אליהם, מבקשים לעצב מרחב ציבורי שבו שולטות נורמות שבהלכה היהודית אין להן מקור ומקום. ואם בג"ץ ינסה לעצור אותם? כמו במקרה של ההשתמטות, נמצא את עצמנו מחוקקים עוד חוקי יסוד דתיים. למשל, חוק יסוד: צניעות.

מחיצה בבית כנסת, שמחות בהפרדה בין נשים וגברים וחופי רחצה נפרדים היו דבר נפוץ גם בעבר. אבל עד לפני שלושה עשורים בערך, להפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים אחרים לא היה זכר גם בקהילות החרדיות הקיצוניות ביותר. הפרקטיקה הזו הלכה ותפסה תאוצה ככל שהקהילה החרדית גדלה, ובעיקר - ככל שהיה לה יותר כוח פוליטי ויכולת לכפות נורמות דתיות קיצוניות במרחב הציבורי. זה התחיל בשנות ה־90, כשבד"ץ העדה החרדית הודיע כי יש לנהוג הפרדה מגדרית בקווי אוטובוס. משם התופעה הלכה והתפשטה לעוד מרחבים ישראליים. כיום אפשר למצוא הפרדה מגדרית כמעט בכל מעגלי החיים של הקהילה החרדית. כרגע, בערים החרדיות. אבל הסחרור לתחתית - קרי הדרה של נשים מכל מרחב ציבורי והשלכתן אל מאחורי מחיצה, ממשית או מרחבית - הוא רק עניין של זמן.

תמונת המצב מפחידה. מעבר להפרדה מגדרית כמעט טוטאלית במערכת החינוך הדתית ובמרחב הדתי, ההפרדה ממשיכה לעוד מרחבים: מוסדות אקדמיים, מקומות עבודה, אוטובוסים, חנויות בריכוזים חרדיים, מרפאות, בתי עלמין, שלטי חוצות ופרסומות, תחנות רדיו ועיתונים, טקסים ממלכתיים, מופעים ואירועים, וכעת - מדרכות. ומי שחושב שזה ייעצר במדרכות של בני ברק לא למד את השיעור של העשור האחרון. בשלב הראשון ההפרדה תגלוש לערים שבהן יש ריכוזים חרדיים גדולים, ולמקומות עבודה שבהם עובדים חרדים, ולאחר מכן לשאר המרחב הישראלי.

מחאה בזמן ההצבעות: "אם יש הפרדה שתהיה בכל מקום, גם בוועדות הכנסת" // ערוץ הכנסת

ישראל היא מדינה יהודית, וצריך לאפשר ליהודים לקיים את אורח חייהם על פי אמונתם. ההלכה אכן קובעת גדרי צניעות ביחסים בין המינים, ובמרחבים מסוימים, כמו בתי כנסת וחופי רחצה, הסטנדרט ההלכתי־אורתודוקסי המקובל הוא הפרדה; אך התופעות של הפרדה קיצונית בכל מרחב שהוא הן סטנדרט זר לחלוטין גם להלכה.

חשוב מכך: ישראל אינה מדינה דתית. לצד יהודיותה, היא מדינה דמוקרטית. הדרה של נשים מעוד ועוד מרחבים נוגדת את תפיסות היסוד שעליהן קמה מדינת ישראל. בכל אחד מהמרחבים הללו היא מאיימת לפגוע באופן קשה בשוויון של אותן נשים, ומאפשרת הלכה למעשה את הדרתן והעלמתן מחיי הקהילה. הפגיעה הזו מאיימת על נשים חרדיות, אם הן מסכימות להדרתן ואם לא. להן אין קול ממשי בקהילה. אבל ככל שהיא הולכת ומתפשטת, את המחיר שלה צפויות לשלם נשים בחברה הישראלית כולה. אם, למשל, מדרכות יהיו חסומות לנשים חרדיות - הן תיחסמנה לנשים כולן.

אכן, ההסדרים הללו חשופים לביקורת שיפוטית. לאורך השנים היה זה בג"ץ שבלם את התופעה ונאבק בה. אבל ככל שהחרדים צוברים כוח, יש סכנה שגם את בג"ץ הם יעקפו. חוק יסוד: לימוד תורה, שעבר בכנסת בשבוע שעבר כדי להכשיר השתמטות, יהיה המודל. כדי להכשיר את ההפרדה המגדרית - כשרק יוכלו, הם יחוקקו את חוק יסוד: צניעות. וזה יהיה הגולל על החיים בישראל כפי שאנחנו מכירים אותם.

נוהגים להזהיר ש"טהרן זה כאן", אבל אם לא נעצור את הדהירה הזו לתהום הקיצוניות וההדרה - גם קיצוני המשטר בטהרן יקנאו בסטנדרטים הדתיים שייכפו על המרחב הציבורי בישראל. כדי למנוע את זה, חייבים כללי משחק והגנה על בסיסית זכויות אדם מפני רוב שיכול להיות יותר ויותר קיצוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שוקי פרידמן

ד"ר שוקי פרידמן הוא מנכ"ל JPPI, המכון למדיניות העם היהודי, ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס

כדאי להכיר