דווקא עכשיו: כן ביבי, לא ביבי

הנה עצה לראשי האופוזיציה: תפטרו את כל היועצים האסטרטגיים שלכם.

כן, את כולם. כבר שנים הם מוכרים אותה נוסחה: אל תהפכו את הבחירות למשאל עם על בנימין נתניהו. דברו על יוקר המחיה, על מחירי הדיור, על הבריאות, על החינוך, על התחבורה ועל איכות החיים. הם מסבירים שהציבור רוצה פתרונות ולא עימותים אישיים, ושמסר של "כן ביבי או לא ביבי" רק יחזק את מחנה הימין. זו היתה אולי עצה נכונה לפני ארבע מערכות בחירות. היום היא בעיקר עדות לכך שהם עדיין מנהלים את מערכת הבחירות הקודמת.

עשו לרגע ניסוי מחשבתי. דמיינו שמחר בבוקר נתניהו מודיע שאינו מתמודד בבחירות הקרובות. זו תהיה רעידת אדמה פוליטית. לא משום שמישהו יודע כיצד יסתיימו הבחירות, אלא משום שעצם היעדרו ישנה את כללי המשחק ויאפשר מרחב פעולה פוליטי חדש לחלוטין. העובדה שפרישתו של מועמד אחד נתפסת כאירוע שמסוגל לטלטל את המערכת כולה, מלמדת שהבחירות כבר אינן מתנהלות סביב מחלוקות רגילות. הן מתנהלות סביב השאלה הפשוטה ביותר בפוליטיקה הישראלית: האם ישראל תיחלץ מעידן נתניהו.

וזו בדיוק הנקודה שהאופוזיציה מסרבת להבין: הסנטימנט הציבורי השתנה. בעיני רבים ממצביעי המרכז, נתניהו הוא חסם בפני חיים שפויים וטובים יותר. רבים מהם גם חשים שישראל הפכה לבת ערובה לגורלו האישי ולהתפתחויות במשפטו, שהשחיתות השלטונית היא כלי שבאמצעותו הוא מבסס את מעמדו, ושכל החלטה לאומית תלויה בלחץ שמפעילים עליו בני משפחתו. משום כך הבחירות אינן נתפסות עוד כעימות בין ימין לשמאל אלא כהכרעה בשאלה אחת: איזה עתיד צפוי לישראל אם נתניהו ימשיך לעמוד בראש המדינה. כל יתר הוויכוחים נגזרים מן ההכרעה הזאת. לכן כל ניסיון לטשטש את המסר רק מחליש אותו.

אם האופוזיציה מאמינה שכל עוד נתניהו מכהן לא ניתן לחולל את השינוי שהיא מבטיחה, עליה לומר זאת בקול רם וברור. אם מבחינתה בעיות הביטחון, הכלכלה, המשילות, מערכת הבריאות ואיכות החיים קשורות בראש ובראשונה להמשך כהונתו, עליה להעמיד את הטענה הזאת במרכז הקמפיין ולא להסתיר אותה מאחורי סיסמאות כלליות על תקווה, אחדות וימים טובים. הגיע הזמן שתפסיק להתבייש בעמדה הפוליטית שלה ותאמר לציבור בדיוק על מה הבחירות האלה, כפי שהיא עצמה רואה אותן.

דווקא משום כך, המסר צריך להיות פשוט. לא 20 מסרים. לא 50 התחייבויות. לא אינספור סרטוני תדמית, פשוט ללכת על הראש. נתניהו הוא המכשול המרכזי בפני עתיד טוב ושפוי יותר לישראל. אל תהיו נחמדים כדי להביא קולות מהימין, הם לא יבואו, ואל תמכרו רשימת מכולת של הבטחות - פשוט אין להן קונים בפוליטיקה של ימינו. בקשו מהציבור להכריע בשאלה אחת - כן נתניהו־לא נתניהו. כל עוד האופוזיציה בורחת מהעניין הזה, היא לא מנהלת קמפיין, אלא תרגיל התחמקות שמעיד על חולשה.

במשך שנים דווקא תומכי נתניהו האשימו את האופוזיציה בכך שאין לה רעיון, שאין לה דרך, ושכל מה שמניע אותה הוא "רק לא ביבי". אלא שכיום הסיסמה הזאת התהפכה. מה שהיה בעבר כלי התקפה של הימין נגד האופוזיציה, הפך למקור הכוח שלה - הרצון להשתחרר מתחושת המחנק, הקיפאון וחוסר האמון במערכות השלטון.

אם היועצים האסטרטגיים של האופוזיציה ימשיכו לנהל את הבחירות של אתמול, הם יקבלו גם את התוצאות של אתמול. הציבור כבר בחר את השאלה שעליה יוכרעו הבחירות. האופוזיציה אינה צריכה להמציא מסר חדש. הציבור כבר המציא אותו עבורה. כל מה שנותר לה הוא להפסיק לברוח ממנו. תחליטו! כן ביבי או לא ביבי.

ד"ר קותי שוהם הוא מרצה לפילוסופיה פוליטית ולמחשבה מדינית