אזהרה חמורה: כך נראית המציאות של יהודי ארה"ב ב-2026

ידיעה קטנה בעיתון, באחד העמודים האחוריים, משכה את תשומת ליבי. כותרת הידיעה: "אמריקה פחות בטוחה ליהודים". לרגל חגיגות יום הולדת ה־250 לארה"ב, התנועה למלחמה באנטישמיות (CAM) ביצעה סקר נרחב שבדק את מצב היהודים שם. המסקנות קשות ומעציבות.

על פי אותו סקר, 57% מיהודי ארה"ב חוו סוג כזה או אחר של אנטישמיות. בהתחשב במספר הגדול של יהודים שגרים בארה"ב - מדובר ביותר מ־3 מיליון יהודים ועוד 250 אלף ילדים שחוו אנטישמיות, במדינה שעד כה נחשבה אחת מהבטוחות ביותר בעולם עבור יהודים.

באותה ידיעה אמרה נשיאת CAM, אליזה ד. לוין, שככל שסממני היהדות בולטים יותר - כך גדל הסיכוי לחוות אנטישמיות. אני מניחה שכוונתה לכיפה, לענידת שרשרת ח"י או מגן דוד, או זקן ופאות לחיים. עוד היא הוסיפה שכתוצאה מכך, ובאופן לא מפתיע, יהודים משנים את התנהלותם ולא מחצינים סממנים יהודיים כשהם יוצאים מן הבית. זה מעציב.

יאמרו שאין חדש תחת השמש. שאנטישמיות היתה והווה, כולל במדינות שבהן אין יהודי אחד לרפואה. האם זה אומר שאני צריכה להגיד "חיינו ונחיה איתם או בלעדיהם"? זה הזכיר לי את שירו של יורם טהרלב, ששוררה להקת פיקוד דיזנגוף, "העולם כולו נגדנו": "העולם כולו נגדנו - לא נורא, נתגבר. לא שמים בכלל עלינו - לא נורא, נסתדר.

העולם כולו נגדנו - לא נורא, נתגבר. גם אנחנו עליהם לא שמים יותר!". השיר מסתיים במילים: "את השיר הזה לימדונו אבותינו הזקנים, ואותו נשיר גם אנו ואחרינו הבנים. וניני נינים ישירו פה בארץ ישראל, וכל מי שהוא נגדנו - שילך לעזאזל".

אני מציעה לא להתייחס לזה בזחיחות או בבדיחות הדעת. ישראל נמצאת בלב אזור שברובו היה שמח לראות אותנו נעלמים מכאן. לכן, חייבים להתייחס במלוא החומרה לנתונים ולידיעות, שהולכות ומתרבות, על אירועי אנטישמיות באירופה ובארה"ב. אנחנו לא רוצים להיות "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". אנחנו רוצים להיות חלק לגיטימי ממשפחת העמים, מבלי לוותר ולו על גרם מהמורשת היהודית המפוארת.

על מדינת ישראל להכין תוכנית חירום מקיפה לשינוי תדמיתה השלילית של ישראל, שנגרמה מהתמונות הקשות שהופצו בעולם במהלך המלחמה בעזה. העולם שכח שרצחו וטבחו בנו ב־7 באוקטובר, ועבר לתמוך במי שהוא תופס כמסכנים. פעם הם היו גוליית ואנחנו דוד. המצב התהפך.

כיאה למצב חירום, יש לכנס את טובי המוחות היהודיים בארץ ובעולם לסיעור מוחות מקיף, שבסיומו תופק תוכנית פעולה מקיפה. בקבוצה כזו צריכים להיות פסיכולוגים, אנשי יחסי ציבור, ספינולוגים וסוציולוגים מהארץ ומהעולם, שימפו את ההתנהגות האנושית בכל אחת מהמדינות שבהן קיימת בעיה ולמצוא פתרון הולם לאותה מדינה. כי אין דמיון בין מה שקורה בצפון אמריקה למה שקורה בצרפת.

אוכלוסיות שונות, תרבות שונה. אסור לבטל את הסקר ולחשוב שאם נתאפק זה יחלוף. פעם זה נגמר ברצח 6 מיליון יהודים. אז, לא היתה מדינה. כיום יש לנו מדינה, ותפקידה לפעול ולטפל באיומים על העם היהודי בארץ ובעולם.