"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההכרה ברצח העם הארמני: צדק היסטורי - ומסר חד לארדואן

ישראל הוכיחה כי ערכים ואמת היסטורית יכולים לגבור על שיקולים מדיניים • ההכרה ברצח העם הארמני מחזקת את המאבק בהכחשת זוועות העבר ומעניקה משנה תוקף לאזהרות מפני איומי הג'נוסייד של ההווה

,עודכן
0השמעה
טקס לרגל יום השנה לזכר רצח העם הארמני (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

החלטת ממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני בידי האימפריה העות'מאנית בשלהי קיומה היא מעשה נכון, מוסרי וערכי, ויש לשבח את שרי הממשלה על שקיבלו אותה פה אחד.ההכרה אינה רק מחווה כלפי העם הארמני, היא גם מבטאת עיקרון אוניברסלי שלפיו אסור לאפשר לשיקולים בני־חלוף למחוק את זכרם של קורבנות או לטשטש את האמת ההיסטורית.

סער על ההכרה ברצח העם הארמני: "חובה מוסרית" // ללא

ישראל מבקשת כבר שנים להיאבק בהכחשת השואה ובניסיונות לעוות את ההיסטוריה של העם היהודי. מאבק זה מקבל חיזוק כשישראל מפגינה עקביות מוסרית ומגנה גם פשעים היסטוריים שנעשו נגד עמים אחרים. הכרה בסבלו של הזולת לא מפחיתה כהוא זה מייחודה של השואה, אלא מחזקת את מחויבותה של ישראל לעיקרון שלפיו אסור לאפשר להכחשת זוועות היסטוריות להפוך לכלי פוליטי.

ההחלטה משדרת גם מסר חשוב בזירה הבינלאומית.ישראל נתפסת לעיתים כמדינה שמונחית אך ורק משיקולי ביטחון. דווקא משום כך, החלטה מסוג זה ממחישה כי לצד השמירה הנחושה על ביטחונה, ישראל מסוגלת לקבל גם החלטות המבוססות על ערכים, על זיכרון היסטורי ועל אחריות מוסרית. כשישראל בוחרת להכיר בטרגדיה היסטורית של עם אחר, היא לא רק עושה צדק עם קורבנות העבר - היא גם מחזקת את זהותה שלה, כמדינה השואפת לשלב בין עוצמה מדינית וביטחונית לבין מחויבות לערכים מוסריים ולזיכרון ההיסטורי.

בסופו של דבר, הכרה ברצח העם הארמני לא משנה את העבר, אך היא יכולה להשפיע על העתיד. היא מחזקת את המאבק נגד הכחשת פשעי המונים, מעודדת מחקר היסטורי חופשי ומשדרת מסר ברור כי האמת לא צריכה להיות כפופה לשיקולים פוליטיים משתנים.

אם זה צירוף מקרים ואם לאו, המשטר של ארדואן - הצאצאים הישירים של מבצעי רצח העם הארמני,צילום: רשת X

ואם בעתיד עסקינן - הרי לא חסרים בעולמנו כוחות רשע שזוממים לבצע מעשי רצח עם, ורבים מאותם רשעים (המשתייכים היום באופן בלעדי למחנות האסלאמיסטיים) מכוונים שוב את חיציהם כלפי העם היהודי. ההכרה הישראלית בפשע שנעשה כלפי הארמנים בעבר מאפשרת לנו להפנות את הזרקור לעבר מתכנני הג'נוסייד של היום, בין שהם באים מקרב משטר האייתוללות באיראן ובין שמקרב החולמים לשקם את הח'ליפות הסונית. גם בלי ההכרה, נכון היה לזעוק ולהתריע מפני הכוונות הג'נוסיידיות החדשות של הקמים לכלותנו, אבל ההכרה תספק להתרעות שלנו משנה תוקף מוסרי.

אם זה צירוף מקרים ואם לאו, המשטר של ארדואן - הצאצאים הישירים של מבצעי רצח העם הארמני - מאמץ עכשיו יותר ויותר את השיח הג'נוסיידי ביחס לכל מי שנתפס בעיניו כמטרה. מעשי טבח שביצע המשטר הזה נגד הכורדים לא משאירים מקום לספק: לעושי דברו של ארדואן אין מעצורים מוסריים, כפי שלא היו לטורקים שטבחו בארמנים.

יתרה מזאת, המשטר הטורקי הנוכחי נוקט כלפי מדינת ישראל ואזרחיה תיאורים רטוריים, שבבוטות ובדה־הומניזציה שלהם מזכירים את הלשון שהניחה בזמנו את התשתית לרצח העם הארמני באימפריה העות'מאנית, ואף את זו שהכינה את הקרקע לשואה הנוראה של העם היהודי. כל הסימנים מעידים - איום ברצח עם לא נשאר רק זיכרון היסטורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר