מחוק הלאום ועד חוק יסוד: לימוד תורה

כך גרם חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי למהפכה בתפיסה של החרדים את מפעל החוקה.

היתה לי הזכות להיות מיוזמי הצעת החוק הזה. התחלתי לעסוק בנושא כבר בשנת 2007, כשהצעת החוק הראשונה הוגשה ב־2011 על ידי אבי דיכטר ועשרות חברי כנסת לצידו.

חוק הלאום (ככה אתם קוראים לו בטעות, מה אני יכול לעשות), עבר סופית בכנסת ב־2018.

קיימת מחלוקת בין המשפטנים על השפעתו של חוק היסוד שביקש לעגן את מאפייניה של המדינה היהודית.

לעומת זאת, החוק גרם למהפכה של ממש שרבים וטובים כלל לא השגיחו בה: היחס של החרדים לחוקי יסוד.

כשקמה המדינה, ההתנגדות של החרדים לחוקה היתה פשוטה – לעם היהודי יש כבר חוקה, וזו התורה, אמרו החרדים. כשהגיעה המהפכה החוקתית בעקבות חוקי היסוד של 1992 נוסף נדבך להתנגדות החרדית. שיקף אותה היטב אריה דרעי, כשהתנגד קטגורית לכל חוק יסוד באשר הוא כבר ב־1996:

"אבל מי מפרש את החוקים הללו, חבר הכנסת צוקר?

"מי שמפרש אותם הוא בית המשפט העליון, ובהרכב שלו כיום ובפרשנות הליברלית שהוא נתן למדינה יהודית אוניברסלית, איך אני יכול כיהודי דתי חרדי, כשאנחנו קבוצת מיעוט בעם הזה, לסמוך על בית המשפט העליון שיפרש את החוקים הללו?

"...אני כבר הפסקתי להאמין בנושא חוקי יסוד, במחוקקים שלא הולכים לפי חוקי התורה. גם אם היית מביא את עשרת הדיברות כחוק יסוד של ועדת החוקה, הייתי מצביע נגד. אני לא יודע מה אתם זוממים ביחד עם שופטי בית המשפט העליון לעשות לנו..."

עמדה זו החזיקה מעמד לפחות עד שנת 2009. בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה שקמה באותה שנה נקבע, כמקובל עד אז, כי למפלגות החרדיות יש זכות וטו על כל חוק יסוד. כשביקשנו אז לקדם את חוק יסוד: מדינת הלאום - היה ברור לנו שיהיה בלתי אפשרי לעשות זאת כל עוד החרדים הם חלק מהממשלה.

בבחירות ב־2013 הנושא נכלל כבר בהסכמים הקואליציוניים, הרבה בזכות ברית האחים של בנט ולפיד שהשאירו את המפלגות החרדיות מחוץ לממשלה.

בבחירות של 2015 החרדים חזרו לממשלה, אך הסכימו שחוק יסוד מדינת הלאום, שבינתיים הפך לבבת־עינו של ראש הממשלה, ייכלל בהסכמים הקואליציוניים. נדמה לי שהיה זה חבר הכנסת יעקב מרגי אשר ענה בזמנו לשאלה כיצד זה שהחרדים מצביעים בעד חוק יסוד למרות התנגדותם העקרונית לחוקי יסוד.

תשובתו היתה מפתיעה בכנותה: זהו חוק שחשוב לראש הממשלה ולכן נצביע בעדו.

ייתכן אמנם שבאותו שלב חשבו החרדים כי חקיקת חוק היסוד לא תושלם בקריאה שנייה ושלישית, אך רצו הגורל, נתניהו ועוד כמה פוליטיקאים חשובים, והחוק קם ונהיה.

הדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר אצל הפוליטיקאים החרדים לא נותר בחלל ריק והביא למעשה לשינוי בעמדתם כלפי מפעל החוקה בכלל וחוקי היסוד בפרט.

ב־2020 מונה לראשונה חבר כנסת חרדי (יעקב אשר מיהדות התורה) לתפקיד יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, וזאת בניגוד לתפיסה המקובלת במגזר החרדי שהתייחסה בספקנות רבה למפעל החוקה בכלל ולוועדה הזו בפרט.

אלא שהתמיכה האקטיבית בחוק יסוד: מדינת הלאום גרמה לגלגלי השיניים במוחות ההנהגה החרדית לעבוד שעות נוספות, וכך כבר ב־2018 (עוד לפני השלמת החקיקה של חוק הלאום) הפיצו החרדים טיוטה של חוק יסוד: לימוד תורה.

שמונה שנים לאחר מכן שוב חזרה הטיוטה המדוברת לחיים, על ידי לא אחר מאשר אותו אריה דרעי, שבדיוק לפני 30 שנה טען כי היה מתנגד לחוק יסוד גם אם היה כולל את עשרת הדיברות.

מי אמר שהחרדים לא משתנים?

הכותב הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית וסמנכ"ל פורום קהלת